|
עיניים שחורות קול של קטיפה
מבט מחויך ונוקב
כזאת היא היתה ועודנה
צובטת מיתר הלב.
היא היתה הכרחית
לא אדע מה קסמה מה סודה
אם מבט או הקול הלוחש
מי שקרבו נמשכו אל ידה
כמו פרפרים אל להט האש.
היא היתה הכרחית
היא עפה לה טסה הישר
אל בלתי נודע משלה
מפזרת לה שובל זוהר
של אור ופרחי מלמלה.
היא היתה הכרחית
והם עפים סביבה יום וליל
כנפיהם נשרפות כמו באש
אחד אחד נשרף ונופל
אך איש מהם אינו מתיאש.
היא היתה הכרחית
יום יבוא ויגיע פתאום
איש חדש שיעוף לבדו
איש מדהים שבא מחלום
לא אדע מה קסמו מה סודו.
הוא יהיה הכרחי
אליו תקרב ויהיו לאחד
כמו כדור אש אדיר ונפלא
ויחד יעופו יטוסו לעד
רק עם אור ופרחי מלמלה.
הם יהיו הכרחים. |
|
|
אחרי הכל, אפשר
להתנחם בעובדה
שכולם מתים
בסוף.
מישהי שאכפת לה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.