[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טל שכטר
/
כשתצטרכי אותי

אולי זה כל הנסיעות האלה ושינוי הכיוון המשמעותי החדש שלך
שעושה את הכל שונה כל כך מקודם.
אין להט.
אין.
הראש שלך במקום אחר.
אולי בצדק. כנראה שבצדק.
את בטח נעה בכיוון הנכון.
ואני עדיין לא יכול לנוע.
וגם אם הייתי נע, מי אמר שעדיין היינו חברים לדרך?
כלומר,
מי אמר שהיינו באותה הדרך?
אולי בגלל זה למבוגרים בקושי יש חברים.
אולי בגלל זה נאמר לי בעבר שככל שגדלים חברים זה רק כשצריך
משהו.
כי הדרך...
כי אם לא עושים משהו ביחד, אז אין יחד.

הנפש שלנו בנויה לאהוב רק דברים שאנחנו יוצרים.
ואם אנחנו לא יוצרים ביחד
אז אנחנו רק שואלים: "למה?"
ולאט לאט מתרחקים
וחושבים שזה בסדר
בהתחלה קצת עצוב
כי אתה אוהב את מה שאתה יוצר
ואתה מרגיש אותו נהרס
ועם הזמן
אחרי שהוא הרוס
אז כבר אין כלום...
ואתה יכול רק לרצות שיהיה
כמו שהיה
אבל לא.
אולי...

עכשיו עצוב קצת, את מבינה?
עכשיו מתחיל להיהרס...
אולי זה ישאר
איכשהו ישאר
וכשניפגש או נדבר הכל פתאום יחזור
זה קורה
אבל זו לא הדרך שבה דברים קורים בדרך כלל
בדרך כלל, בסוף, אין לך חברים כל כך
רק כשאתה צריך משהו







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שאין לו
סלוגן מאושר לא
יגיד לי מה
לעשות, ככה זה
בחיים.




אחד שעושה רק מה
שאנשים עם
סלוגנים מאושרים
אומרים לו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/7/05 11:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טל שכטר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה