את הולכת לך בדרכים נסתרות, כל כך הרבה דרכים, כל כך הרבה
שאלות.
ואת מצפה שהוא יתן לך תשובות. החלום כבר נגמר, תתעוררי אל
המחר.
ואת קמה לך, עם כל התהיות.
ממה את מפחדת?, מה גרם לך לברוח עכשיו? כל השקט, שמביע עמו
הסתיו.

ולפעמים את שותקת, שאת צריכה לדבר.
ולפעמים את פוחדת, הגיע הזמן להתגבר.

ואין בעולם הזה, מקום לכל הפחדים. תני להם לברוח, להעלם
לעולמים.
ואת בטירוף שלך, את בורחת - זה הפחד שלך.
הוא ילווה אותך, עד שתתבגרי!!! עד שתקשיבי לי...
ואת בטירוף שלך.

ולפעמים את שותקת, שאת צריכה לדבר.
ולפעמים את פוחדת, הגיע הזמן להתגבר.

את באמת, מצפה, לשמוע את התשובה.
לא שאלת את השאלה הנכונה.
ואת שוב שותקת, מתי תתחילי לדבר? את שוב פוחדת,
הגיע הזמן להתגבר...

ולפעמים את שותקת, שאת צריכה לדבר.
ולפעמים את פוחדת, הגיע הזמן להתבגר.

את מצפה שהפחד יעלם מעצמו, הוא לא ילך עד שתסלקי אותו.
אבל את שוב שותקת, שוב בורחת, לא אומרת.
ואת מצפה שהוא יעזוב אותך כך סתם,
למה? למה את חושבת לבן?

ולפעמים את שותקת, שאת צריכה לדבר.
ולפעמים את פוחדת, הגיע הזמן להתגבר.

והפחדים שלך, עוטפים את שנינו יחד. למה שלא תספרי גם לו.
והפחדים שלך, ממיתים אותנו יחד, את חלק ממני, בלב שלו.

ולפעמים את שותקת, שאת צריכה לדבר.
ולפעמים את פוחדת, הגיע הזמן להתגבר.

(5.12.03)