שירלי מור היא הילדה הכי יפה בכיתה שלי, בגלל זה כל הבנים
אוהבים אותה נורא והם תמיד נותנים לה את מה שהיא רוצה. פעם
אפילו דור גסנר מכיתה י' בא ונתן לה נשיקה על הלחי. נורא
קינאתי בה.
שירלי תמיד אומרת לחברות שלה שהיא הכי יפה אבל אני לא חברה שלה
בכלל, כי אני נורא מכוערת, אני יודעת שאני מכוערת.
אני גם לא מתלבשת יפה ואני מודעת לזה. ולא אכפת לי כי אני רק
בכיתה ו' וזה לא באמת משנה. שירלי תמיד אומרת שאני מכוערת אבל
לא אכפת לי כי אני יודעת שהיא יפה והכל, אבל היא נורא מגעילה
ואני בכלל לא אוהבת אותה, אני רק מקנאה בה לפעמים וגם זה
עובר.
לפני כמה זמן ראיתי את דור גסנר נותן לשירלי שקית קטנטנה
ולבנה.
שירלי הכניסה אותה לתיק, נתנה לדור נשיקה על הלחי והלכה.
כמה שעות לאחר מכן ראיתי את שירלי פותחת את השקית ומסדרת מין
פס כזה על שולחן המורה בכיתה. ישר יצאתי מהכיתה, הרי שירלי
שונאת אותי ובכלל לא רציתי לדעת מה זה הדבר הלבן ההוא.
ימים ספורים לאחר מכן ראיתי את שירלי הולכת לכיוון חדר המורים
ובידה שקית קטנטנה ולבנה. חברה שלי סיפרה לי שהשקית היא בעצם
שקופה, ושהחומר בפנים הוא לבן ולכן השקית נראית לבנה. היא גם
סיפרה לי ששירלי עושה דברים אסורים וסיפרה שהדבר שנמצא בתוך
השקית מסוכן. אז לא ביקשתי משירלי טיפה מהחומר ההוא שהיה בשקית
כי אמרו לי שזה מסוכן, וחוץ מזה היא בטוח לא היתה נותנת לי.

אמא שלי אמרה לי ש-"שירלי מור היא ילדה מסוכנת וצריך להתרחק
ממנה", והאמנתי לה, באמת, אבל לא הצלחתי להתרחק משירלי.
זה לא שהיינו חברות, אבל לפעמים קינאתי בה נורא וקיוויתי שיום
אחד נהיה חברות ואני גם אקבל קצת מהחומר הלבן הזה.

ביום ראשון שעבר שירלי לא באה לבית הספר, המורה הסבירה לנו
ש-"שירלי מור במקום יותר טוב עכשיו, שירלי בטח שמחה".
כולנו נורא רצינו לדעת איפה היא, שירלי מור, הרי מלכות כיתה לא
נעלמות סתם ככה. המורה שלנו החליטה להביא לנו תמונה של שירלי
כי אי אפשר להסביר איפה היא עכשיו. אני כבר הייתי בטוחה שהיא
תיתן לנו איזה תמונה של גופה מדממת, אבל היא פשוט נתנה לנו
תמונה של ילדה שנראית כמו גוש עצמות. מסכנה, שירלי מור, היא
נורא רזה עכשיו.

שירלי חזרה לכיתה שלנו אחרי חודשיים וחצי בערך והיא נראתה
בדיוק כמו בתמונה. בעצם, בחיים היה לה טיפה עור על הגוף. היה
לי נורא עצוב לראות את שירלי ככה, מלכת הכיתה שנראית כמו שלד.
פתאום היא היתה נורא מכוערת. כשחזרתי הביתה באותו יום ששירלי
חזרה לכיתה, אמא שלי לקחה אותי לחדר שלי ועשתה איתי שיחה נורא
ארוכה על אנורקיה. אני חושבת שככה קראו לדבר הזה שהיא דיברה
עליו.
היא הסבירה לי שלא אוכלים ושזו מחלה בנפש ושזה מסוכן ועצוב
והיא אמרה לי ששירלי חלתה באנורקסיה ופתאום ריחמתי על שירלי
הרבה יותר.

שירלי כבר לא מלכת הכיתה כי היא נראית כמו שלד.
שירלי מור היא הילדה הכי מכוערת בכיתה שלי, בגלל זה כל הבנים
שונאים אותה נורא והם תמיד לוקחים לה את מה שהיא רוצה.
אני לא חושבת שאני אקנא בה יותר...