מביטה על קרני השמש הפוגעות באדמה מפזרות זהבים זהבים.
מעט אדומים וסגולים בתוך ירוק של בין חורף לאביב.
פוסעת אני, נפעמת , מתוך ראשי מתעופפות בועות מחשבות
אשר מרחפות לצידי מסביב.

מתוך ארנקי שולפת את משקפי עינייך ומרכיבה על עיניי
ודרך עיניך צופה שוב בכתמי הצבע הפרושים לפני
ונדמה שעל אף עיני הכפולות הוזה אני ורואה צבעי חלומות.
בועות מחשבותי הפעם מרחפות למולי.
אני ממשיכה בדרכי.

משק כנפי ציפור מהדהד מעלי, מרימה את ראשי
מתבוננת מעלה ושומעת את קול ציוצה הסתום.
מתוך כיסי מוציאה את אוזנך ומלבישה על אוזני.
הציוץ מתגבר ומתמשך למנגינה מופלאה,
ובועות מחשבותי מרקדות לצליליה
סוחפות אותי בהתלהבות אדירה.

ממשיכה בדרכי מבושמת מניחוח הקיץ החודר לאפי
ומתיישב על לשוני, טעם הפריחה מתערבב ברוקי,
מכניסה לפי את בלוטות טעמך ,מגלגלת בלשוני,
הטועם אתה את טעמי?

כעת עומדת אני באמצע היופי.
מוקפת ירוק וסגול וזהב
בועותיי מרחפות מעלי.
מורידה את אוזנך מאוזני
ולוחשת לה סוד
ואתה אשר כבר ראית את המראות
ושמעת את הצלילים
וחווית את טעם הפריחות
הבנת את כל אשר לחשתי
ופוצצת אחת אחת את בועות מחשבתי.