עומדת על אדן החלון.
מביטה אל האופק מביטה אל החלום.
שוקעת באור הירח זורח מבעד לעצים הכסופים.
אך בעיני משתקפות תמונות, זיכרונות.
התעסקת עם ליבי...
עכשיו כל ליבי מילאת מוקשים
ושלט סכנה גדולה תלוי
"חפץ מסוכן אין כניסה"
מסתובבת ברחבי המדינה כמו פצצה מתקתקת
מהווה סכנה לכל מי שינסה לגעת בחפץ המסוכן,
בחפץ ההרוס, בליבי.
אני לבד והמוקשים מתפוצצים ומזכירים לי אותך,
מזכירים לי שאני לבד.
אנחנו ביחד עכשיו אתה צריך להזהר מהמוקשים שהצבת לעצמך.
זהו שדה הקרב שעל ליבי.
די תפסיקו אתם הורסים אותי.
תפסיקו למשוך עוד את ליבי תקרעו,
פיסות מפולגות קטנות משם אין חזרה.
משם אני אבודה.
עומדת על אדן החלון.
מביטה אל האופק מביטה אל החלום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.