[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אתה לא ידעת לאן אני מובילה אותך. אולי בעצם רציתי שאתה תוביל
אותי. חיבקתי אותך, זה היה חיבוק שמח, אבל התחלתי לבכות.
אתה כבר רגיל, צחקתי לעצמי, אתה רגיל אליי. אולי לדמעות שלי.
שוב בכיתי, כי הכל כבר רגיל, ואתה רגיל אלי.
אתה עדיין מחבק, והידיים שלך עדיין עוטפות. שנאתי את החיבוק.
שנאתי אותך! אהבתי אותך.
אולי אף פעם לא הצלחת להתרגל אלי, ואם הייתי חושבת על זה,
הייתי בוכה שוב.
אתה יודע, או ידעת, שאני שונה, ידעת את זה... והפחד שבי, הפחד
שלי, היה שתתחרט.
אולי לא נתתי לך את ההזדמנות, כי בין דמעה לדמעה, בעצם פחדת.

דחפתי אותך, לא רציתי שתחבק אותי, צעקתי שתעזוב. עזבת, אבל
רציתי שתחבק, בשקט שלי רציתי שתחבק.
אבל אתה, אתה לא הבנת, אתה מעולם לא הבנת, כנראה שזה גרם לי
לבכות שוב, מה שהחזיר אותך לחבק אותי.
הבטת מעט למטה, לעיניים שלי, וניגבת דמעה או שתיים. שנאתי אותך
כשעשית את זה, רציתי את הדמעות בשקט, בטעם מר-מלוח. כמו תמיד.
וכמו תמיד, לא ידעת.
התנתקתי ממך, מהחיבוק, ורצתי. רצת אחריי, כשרציתי שתלך רצת.
אבל כשנעצרת, שנאתי אותך שוב. אולי רק שנאה הייתה בי כל הזמן
הזה.
אבל אתה ידעת. לחשת בשקט, בשקט... רק בשבילי, אבל היינו
היחידים ברחוב, גם ככה רק אני שמעתי.
חזרתי לאט, לאט... לא מסתכלת עליך, לא מסתכלת על כלום. רק
שקט.
משהו גרם לי לבכות שוב, שנאתי גם את עצמי לרגע. שנאתי את עצמי
להרבה יותר זמן מזה.

התרגלת גם לזה, ושוב חיבקת. שנאתי אותך. אולי אהבתי אותך.
וכל דמעה שלי הכאיבה גם לך, וכל חיבוק שנתת לי הרג אותך. ואני
ידעתי, ואני ידעתי ושתקתי. כי כזאת אני, וגם לזה התרגלת... זאת
הסיבה שאהבתי אותך, זאת גם הסיבה ששנאתי אותך.
ברחתי מהחיבוק, כמו שאתה ברחת ממנו בפנים. אבל אהבתי אותך.

(15.6.05)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגידו, האיש
האדום הזה
מלמעלה לא מזכיר
לכם את ההוא
מ"החומה"?
נראה לי
פינק-פלויד
העתיקו ממכם!!

אחת מוכיחה
שמוצאה של האישה
מן הבלונד.

תגובת מערכת: גם
הם וגם אנחנו
העתקנו מציור של
אדוורד מונק
שנקרא
'הזעקה'.

זה שמאשר את
הסלוגנים שובפעם
נעלב מהבורות של
חלק מכותביהם
והורס להם את
הפנצ'ליין


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/9/05 11:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון דניאל צפריר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה