חובקת בזרועותיי את רגליי
צופה אל גינת הארורים
פורח בין סלעי עפר
עיניים חסרות הבעה שיודעות כל כך הרבה
קרוב ועדיין אינו מגיע אל חוף מבטחים
מושיטה אליו ידי
אך המרחק בינינו לא עוזב
צילום המסע מנקר בתוכי
נרות אפופים מטיפים אור קלוש על חלוני
דברי האתמול נשזרים ללא הבחנה
עוברים למחר ומרימים ראשם
נשכחים מגיעים בלי שקראו להם
תמונות שזורות בעצמן סובבות את משענתן | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.