מתוך ההזדקקות הזו, שנמתחת
כשבלול ליקריץ שחור, ומתקפלת
על קצה הלשון והמילים האלה שאתה
מדבר בי כפיתום, והלילה הזה
שבכלל לא מפתיע, בשעה שחיפושית
הזבל מסיימת לגלגל עוד צרור
שמש, תחת רגליים פרוקות
ואפילו שהמילים נרדפות מתוכי,
אני עדיין יודעת גם ללא החוטים,
איך להמשיך ולהזיע ממך,
את הפחדים.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.