הכתבה הבאה נרשמה ע"י ידיד שלי שחברו הטוב נהרג בתאונת דרכים
ב- 12/6/2005. אשמח לקבל המון תגובות בקשר לכתבה הבאה וכולי
תקווה שזה ישנה לחלקכם משהו ואולי יציל מישהו!

המקרה אתמול מוכיח לנו עד כמה הרשויות המדינה שלנו מעלימות עין
מן הנעשה כאן. ההרג בתאונת הדרכים המצערת אתמול רק מוכיח זאת,
ואני אסביר.

אתה נער במדינת ישראל, הגעת לגיל המתאים ואתה משתוקק להתחיל
ללמוד נהיגה, אך לפני כן עלייך לעבור מבחן עיוני ,"תיאוריה",
שהיא בחינה על חוקי התנועה, תפעול הרכב והתמרורים. לאחר שעברת
את המבחן העיוני, הגיע שלב בחירת מורה הנהיגה. בחירת המורה לא
מהווה בעיה אצל רובינו כי לרוב אנו סומכים על חברים, אחים או
שכנים שלמדו אצל מורה שהם סומכים עליו, וממליצים לנו ללמוד
אצלו. אבל השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא - אם גם
אנחנו יכולים לסמוך על אותו מורה שילמד אותנו לנהוג כראוי?

מורי הנהיגה של היום כבר לא מלמדים אותנו לנהוג אלא מלמדים
אותנו לעבור בהצלחה את מבחן הנהיגה המעשי - "טסט", ובעיקר
עובדים איתנו על שגיאות אשר עלולות לגרום לנו להיכשל בו, כגון
- אי הסתכלות במראות, מהירות מותרת באזור נתון, איתותים וכו'.
אך לא מלמדים אותנו להתמודד עם המציאות בהתגלמותה. על המבחן
המעשי אנו משלמים סכום נכבד, שלא מעט ממנו מועבר לידיו של מורה
הנהיגה. אז מה הפלא שהוא ממהר לשלוח אותנו לטסטים טרם אנו
נוהגים כנדרש.

לא פעם ולא פעמיים נתקלנו ברכב לימוד שבו המורה קורא עיתון,
מדבר בטלפון הנייד, או שהתלמיד נוסע בנתיב שמאלי ולא בימני
במקום ללמוד השתלבות בתנועה. והמורים? קפצו להם!
אז אולי שורש הבעיה זהו החינוך הגס והברוטלי אל תוכו אנו
גדלים,  הכולל בחלקו: אי-שיויון וחוסר סבלנות אשר באים לידי
ביטוי מודגש בתרבות הנהיגה בארצנו - זכות קדימה? חגורת בטיחות?
מהירות מוגבלת? תמרורים? כל החוקים והסימנים האלה הם בגדר
המלצה לחלק ניכר מהנהגים בארץ, שהרי הכביש שייך להם, וזכותם
לנהוג בו כרצונם.

אבל גם לנו, הנהגים, יש חלק לא קטן באסונות שאנו מביאים על
עצמנו - רובינו מחפשים את הדרך הקצרה והזולה ביותר לסיים עם
העסק הזה, ורוב מורי הנהיגה של היום מחפשים את הכסף שלך ואת
הדרך המהירה והקלה ביותר "להיפטר" ממך, שהיא להגיש אותך למבחן
המעשי ללא ביטחון מוחלט שתעבור אותו. וכשהם כבר נפטרים ממך, הם
מחפשים את החברים שלך, או קרובים שלך שהגיע לגיל שבו אפשר
להתחיל ללמוד נהיגה, וההמשך כבר ידוע.
וכך נוצר לו כדור שלג שהתחיל בקיצור דרך, ועלול להיגמר בקיצור
החיים. שלך, של חברייך או של בני משפחתך.

אז מה עושים? לא לומדים נהיגה? לא נעלה על הכביש יותר לעולם?
התשובה כמובן שלילית. הרישיון הוא משהו שאנו מצפים לו מתחילת
גיל ההתבגרות, וכאשר מגיעים לגיל שבו אפשר להתחיל, אין אנו
מהססים ומתחילים ללמוד את התורה.
לשאלה איך נמנע את ההרוג הבא, או את התאונה הבאה יש כמה הצעות
-
ההצעה הראשונה האפשרית הוא לערוך "טסטים" למורי הנהיגה בתדירות
תקופתית על-ידי בוחנים מיוחדים של משרד התחבורה. הצעה זו תוכל
למנוע ממורים בעלי יכולות נמוכות ללמד צעירים צורת נהיגה
שגויה. אך ישנו גם חיסרון בפתרון זה והוא מתן שוחד מצד המורים,
והעלמות עין מצד הבוחנים. בעיה נוספת היא בעיית תקציב.

פתרון נוסף אשר עשוי למנוע תאונות בקרב בני נוער, הוא מסע
תעמולה שמדבר אליהם, בשפה שלהם. לדוגמא - מופעים על-ידי אמנים
שמדברים אליהם לנהיגה זהירה, פרסומות ובהם בני נוער שעברו
תאונה או משפחות שיקיריהם נהרגו בתאונות דרכים, סדרות טלוויזיה
שמלמדות מהי תרבות נהיגה וכיצד להתמודד במצבי לחץ או מצוקה,
כיצד מתגברים על העייפות, והחשוב מכל - איך אני יכול למנוע את
התאונה הבאה. החיסרון היחיד הוא, שוב, כסף.

המשטרה מחויבת לאכוף את החוק שמונע מקטינים מתחת לגיל 18 קניית
אלכוהול. האם לדעתכם החוק נאכף? צדקתם! כמעט בכל מסיבה של
שמיניסטים היום תוכל לקבל ווקדה תפוזים או טקילה בחינם,
אין-כסף. אז למה המשטרה לא נכנסת למסיבות ואוכפת את החוק?
הרשות המבצעת מציבה ניידות על כבישים מהירים ומצלמת נהגים
שטסים במהירויות אסטרונומיות ללא מעצורים ושולחת לטייסים דוחות
תנועה. אבל תגידו לי, נראה לכם שלאדם שיש כסף לקנות רכב שטס על
220, אין כסף לשלם 1500 ש"ח דו"ח?
לדעתי הדגש צריך להיות יותר על נהגים צעירים, אפילו בדיקות
שגרתיות ומחסומים בלילות שישי-שבת, שבהם יערכו בדיקות אלכוהול,
סמים ועייפות.

אז נכון, זה לא תמיד ככה, ולא כל הכתוב כאן מתאים בהכרח למורה
הנהיגה הפרטי שלכם, או שבהכרח נתקלתם במצב המתואר לעיל, אבל
פעם הבאה כשאתם בשיעור, תחשוב על מה שקראתם כאן, על הסיכונים,
על הנשק שאתם מחזיקים בין הידיים, על הרישיון שתקבלו בצדק או
בחסד, רישיון להרוג.

אז בין אם אתם מתכוונים להתחיל ללמוד נהיגה, בין אם התחלתם
ובין אם סיימתם, תמיד תזכרו שהכי חשוב בכביש זה להיות חכם. ולא
להיות צודק.


החלילן מהמלין, השרון.


הכתבה נרשמה כטובה למותו הטראגי בטרם עת של תומר נוה בליל שבת
בשעה 3:45 כנראה מתוצאה של עייפות.
אני מתגעגע אליך תומר.