[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'וני שילה
/
לואי והלנה

1
רגשות לא הפחידו את לואי. לואי אהב להרגיש. אהב לחשוב שהוא
יודע להרגיש. אהב להרגיש עליון ביכולתו להרגיש. וחשב שזו מעלתו
הגדולה על שאר הגברים על פני כדור הארץ. הוא גם חשב שתכונה זו
תביא אהבה בסופו של דבר, וכך היה נדמה עם הלנה.
הלנה אהבה את לואי באינטנסיביות. היא חיבקה אותו כל הלילה,
נתנה לו לזיין אותה בתחת וגם הייתה מוכנה לרצוח בשבילו, לו רק
ביקש.
ברגעי חסד היא הייתה לביאה והוא הגור, אבל בדרך כלל הוא היה
אריה והיא הטרף שלו. פעם גזלה שמנסה לברוח, ופעם גור חסר ישע
של יונק שננטש על ידי משפחתו במרוץ לחיים.
לקחו לו, ללואי, מספר חודשים של עיסוק פיזי והתעלות נפשית
להבין שלכל מטבע יש 2 צדדים. הוא כעס על עצמו כי ידע פעם, בעצם
לא כל כך פעם, בטח דקה לפני שפגש את הלנה, שלכל מטבע ישנם 2
צדדים.
זה היה ב-21 לנובמבר כאשר לואי נבהל באמת מהלנה. עד אז ידע
שהיא לא תזיק, אולי תרצח בשם האהבה, אבל בפנים היא טובה, זו
הייתה הסיבה העיקרית לאהבתו אליה. הזכות של נפשה והטוב בעיניה.

אבל שאמר לה אחרי שרבו ריב לא שפוי ב21 בנובמבר, ערב בו שב
מאוחר מהלימודים כי למד עם קרי עד מאוחר למבחן שצפוי היה
להתקיים שבועיים מה21, שאם היא תמשיך להתנהג ככה הוא לא רואה
איך הם ימשיכו לחיות יחד, ושזה לא הוגן שתאמלל אותו, וגרוע
מכך, את עצמה, ללא שום סיבה, במיוחד שקרי כלל לא משכה אותו
(היא הייתה שטוחה והוא אהב ציצים, וחוץ מזה הוא אהב את הלנה
ובמילון מושגי האהבה שלו אהבה = מונוגמיה + עוד אלמנטים של
אהבה...). הלנה הפכה מטורפת  וחיבקה אותו בכוח שלא חש מעולם,
כאב לו בכתפיים ובגב ובכל מקום שהיא הייתה. היה לה פתאום קול
מפחיד ורציני להחריד: "תקשיב לי לואי, היא אמרה, אתה כל, אבל
כל מה שיש לי ואם תעזוב אותי אני פשוט יתאבד, לא תהיה לי ברירה
כי לא יישאר לי כלום". לואי עמד המום והתחיל לדמוע, ובכה בשקט,
בשקט.
הלנה הבינה שהוא מצטער ואמרה לו: "אני יודעת, אני יודעת, אתה
לא הולך אליה מרוע, ואני יודעת שאתה לא אוהב אותה אלא אותי,
אבל לפעמים אני מקנאה קצת". אח"כ היא הורידה לו את המכנסיים
ומצצה, הוא עדיין בכה שהיא ניגבה את הפה מהזרע.
למחרת שהלנה הלכה לעבודה, לואי חזר הביתה מהאוניברסיטה, ארז
וברח לתמיד.
2
ברכבת לגרמניה לואי המשיך לבכות, הוא לא הצטער על עזיבת ציריך
ולא על העובדה שלא יראה את קרי ולא על כך שבזבז שנה וקצת של
לימודים, הוא אפילו לא הצטער שהוא לא יראה יותר את הלנה. הוא
התאבל על העובדה שהוא מרגיש כל כך. לא היה עצוב על אהובתו אלא
על עצמו, הוא נחרד מרגשות אלו וכמו כל בריאה חסרת ישע רק בכי
נותר לו, הוא יבש את פניו לפני שירד בתחנה המרכזית של מינכן.
שם כבר חיכה לו ברי, חבר ילדות ששמר איתו על קשר ותמיד הפציר
בו לבוא ללמוד במינכן... "בוא, נגור יחד, שנה תלמד את התרבות
ואחר כך תלמד מה שתרצה" (לואי קצת חשש מההפצרה הקבועה הזאת כי
הזכירה לו מערכון של החמישייה הקאמרית בו כל גברי החמישייה
מפצירים בך להתגייס לצבא ולעשות מילואים, זה היה חסר היגיון
ולכן זה גם נשבר) , גם לעבודה דאג לו מראש. לואי היה ברמן על
מנת לכלכל את עצמו והיה נהנה מתשרים נדיבים של נשים, וגם של
הומואים, עקב מראהו. למעשה כך הכיר את הלנה. היא הייתה באה עם
2 חברות שלה תמיד ותמיד שותה איזה קוקטייל שמטרתו לעטוף את
האלכוהול במתיקות (הוא גילה אח"כ שהיא שונאת בירה ומשקאות
חריפים בכלל) ומשאירה לו טיפ נדיב, בסוף היא עזרה אומץ ופרסה
את רשת האהבה שלה עליו.
בבוקר אחד כאשר יצא מהבאר ב-05:45:38, הוא זכר את השעה כיוון
שבדיוק נתקל בה שהסתכל בשעון, לא היה אופייני לו לזכור מספר,
אבל הייתה לו שיטה לעורר את במס' חיים, משהו שהוא למד בבי"ס על
מנת לזכור תאריכים, וכך זכר, 5 זה חמשת חומשי תורה, 45 זה מס'
הגופייה של מייקל ג'ורדן אחרי שחזר מהפרישה ה-1 ו-38 היה מס'
הבית שלו בילדותו בישראל. מייקל ג'ורדן מעיין ב-5 חומשי תורה
בנחמני 38 הייתה הדרך שלו לזכור את הזמן המדויק בו הרגיש משהו
להלנה.
היא הציע לו קפה והוא הזמין אותה לארוחת בוקר, ומשם זה הלך
והתדרדר, הוא לא היה מהאנשים שחייבים לשלוט בהכל כי הוא ידע
מראש שזה לא אפשרי ולכן הוא נתן לשניהם להיות מובלים על ידי
נסיבות ורגשות שהוא לא אהב לחפור בהן. בכל מקרה מה שנותר לו
מהכל זה קורס ברמנים שנתן לו הזדמנות לא להיות טפיל על ברי.
בעיר כמו מינכן להיות יפה זה יתרון ויפה וזר זה היתרון הגדול
של לואי, שבמסגרת השינוי התחיל להיקרא לו, לא שלי זה משנה אני
יודע שהוא לואי ולכן אמשיך בלואי.
3
לואי תהה מאין הגיח לו האומץ לברוח?
לואי לא היה מאופיין בהתנהגות אימפולסיבית. הוא לא היה נענה
בקלות לחיזורי נשים. היה זה רק מקרה (שלפי מסורת יהודית זה
בכלל ראשי תיבות של מה' קרה הדבר) שהוא נמשך בצורה כל כך חזקה
להלנה ונענה לה. הוא הצטער לחשוב שזה היה קשור יותר לשדיים שלה
ולמבנה הפנים שלה. אבל מקרה הוא לא רק מקרה הוא חשב לעצמו,
למרות שתמיד דגל בהיגיון, לפעמים היה נח לחשוב משהו אחר, זו גם
הסיבה שהעדיף להאמין באלוהים ולא להכחישו.
מכל מקום מה שהיה מוזר ללואי היה השינוי, כל חייו פעל אך ורק
מתוך פחד, לחששות, אפילו הקטנים והטיפשיים ביותר, אני יכול
כרגע לתת דוגמא, כמו שלא היה מוריד את המים בלילה בשירותים
מחשש פן יעיר את הלנה היפהפייה הנרדמת. או שהיה דרך קבע נושא
את המנוי לאוטובוס בכיס המעיל או החולצה על מנת שבעת ביקורת
יהיה נגיש יותר. או אפילו הדיבוק הפשוט והקבוע של פלאפון
מפתחות וארנק, מנטרה זו מלווה במישושי הכיסים הייתה טקס קבוע
טרם יצא את הבית וכל אימתי שהיה עובר בין מקום למקום בתוך סדר
יומו. דוגמאות אלו אמנם קטנות אך בסיכומו של דבר חיי לואי היו
מורכבים מהן. הוא לא חי את חייו כמו אנשים אידיאלים שחיים
מרצון לרצון ואפילו לא כמו אנשים ממוצעים שבדרך כלל הרצון גובר
אצלם על הפחד, הוא פשוט נע מפחד לפחד.
לאור מחשבות אלו נאור מעצבותו, כיוון שהפחד הגדול שמא תתאבד
הלנה לא שינה אותו. הוא לא נדר לה אהבת אמת נצחית ולא הציע לה
נישואין כמו שידע שהיא חפצה, הוא גם לא אמר לה שיפסיק לאלתר
להתראות עם קרי. הוא פשוט הרים את הטל', התקשר ובשפת אימו רקם
עם ברי את תכנית ההימלטות (או ההתנתקות אם נהיה פוליטיקלי
קורקט-ואין להסיק מכאן משהו על לואי או על הכותב).
4
לואי השתוקק ללמוד דברים כה רבים ועיר גדולה כמינכן
והאוניברסיטה שלה, ובכלל סגנון החיים בה שכבר נחשף אליה בעבר
היו נראים אידיאלים. מלבד זאת הוא יזכה בחברת ידידו הטוב איתו
יכול לדבר את השפה בה מיטיב להתבטא.
היה קצת מאכזב שהבריחה הייתה די פשוטה. לואי חי בשכירות והשאיר
להלנה מכתב הסבר ושכר דירה עד סוף החוזה עם חלקו בשכירות. גם
להכניס את חייו ל2 מזוודות לא הייתה משימה קשה מדי. למען האמת
היה מספיק לו תיק גב לולא היה צריך בגדים. הוא ארז את מחשבו
הנייד, ספרים ודיסקים שאהב. הוא לקח את מזוודות הבגדים, עלה
למונית ושהגיע לרכבת קנה כרטיס למינכן. המשימה הייתה כה פשוטה
שהוא לא הבין איך הוא לא עשה את זה עד עכשיו?
5
לא סיפרת מאומה על לואי אם לא אתאר את הלנה ואת יחסיהם
המשותפים. הלנה, למרות התלותיות המפחידה שאולי הותירה עליכם
רושם כעל לואי, לא הייתה כל כולה כלי קיבול או חומר שמחפש כלי.
מורכבת ממוטיבים מפחידים שכאלה היא הייתה בחורה של הנאות
קטנות. למשל בימים שלואי היה בנדיבותו מכין לה סנדוויץ' בבוקר
לארוחת עשר באוניברסיטה היא לא הייתה אוכלת אותו אלא מסתפקת
בקפה וממתינה לחזרה הבייתה בערב, אז הייתה לוקחת את הסנדוויץ'
ספוג במיצי מרכיביו ומתענגת על כל ביס, לקינוח הייתה שותה
פאנטה (נראה לי חשוב לציין שלואי, לעומתה היה מעדיף את הלחם
טרי וקריספי ואת הממרחים כנ"ל. מה שכן שניהם אהבו סנדביצ'ים
שעה שרבים אחרים מעדיפים טוסט).
עולמה הפנימי היה מוזר בתחילה ללואי, אבל לנוכח העובדה שהיה ער
אליה, שנורמלי לא קיים בבני אדם כי מעצם קיומו של אדם הוא שונה
מרעהו הסיק לואי שהלנה שלו כנראה נורמלית ממנו. בכימיה העדינה
של מערכת היחסים שלהם היו לואי והלנה מן קשר כימי יוני, אחד
מהם תמיד משך בצורה מוחלטת את השני, רק שהם עשו בכך תורות (אז
אולי זה היה קשר קוולנטי, כותב זה גם שבוע לפני המבחן בכימיה
לא יכול לענות על השאלה).
בראשיתו של הקשר הלנה נמשכה מאוד ללא צל של ספק, היא אחרי הכל
יצרה את הקשר ביניהם. אחרי אותה ארוחת בוקר לואי לא לקח ממנה
את מס' הטל' אלא נתן לה את שלו. מייד אח"כ החלק החרד של
אישיותו, שהוא כאמור הדומיננטי בחייו, הטריד אותו. האם היא
תתקשר? פתאום השתנה הקוטב.
הלנה הקיצה משינה מתוקה בצהרי היום שעקב את הבוקר שבילו יחד
זאת לאחר שנרדמה שבדמיונה היא ולואי מחובקים במיטה הגדולה
והישנה של ההורים שלה.
היא התקשתה לשלוט בתשוקתה להתקשר ללואי, פוחדת מהמיתוס (המבוסס
במציאות) שבחורה תלותית מפחידה בחורים. בעצת ג'נין, חברתה
"הטובה" המתינה ליום המחרת וכך גם היא וגם לואי התענו 36 ש'
לערך עד שנשברה. לואי שיחק סוליטר במחשב ושמע ניק קייב
במחזוריות בציפייה והלנה ניסתה להעסיק את עצמה בחומר לימודי
אודות פיזיקה מכאנית בהצלחה מועטה עד מאוד.
הוריה של הלנה היו גרושים כהורי לואי, אלא שהוריה בניגוד לשלו
לא היו בקשר כלל. המצב שנוצר היה כדלקמן: אמה עברה לגור בצרפת
עם מאהב שחיזר אחריה לאורך שנות נישואיה עד ש"נשברה". אביה
שהיה אומלל ומאמלל תקופה ארוכה לבסוף מצא שקט ונחמה ביצור
תינוקות עם אשתו הצעירה והמכוערת והוליד להלנה עוד 3 אחיות
קטנות. שנתן להלנה אפשרות להחליט אם היא רוצה ללמוד בבי"ס
המקומי או לעבור לפנימייה בעיר לא חשבה הלנה פעמיים ומאז ביקרה
רק פעמים מעטות בעיירת מוצאה, על כל יופיה השוויצרי. לא היה בה
כעס או שנאה על הוריה, גם לא על עצמה, מה שהיה נראה מוזר
ללואי, כי איך יכולה היא לאהוב אותו או את המיטיבים לה אם אינה
יודעת לשנוא את המרעים לה?
6
אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד. לואי הסתקרן, הוא רצה לדעת אם
הוא באמת שווה שימותו בשבילו. הוא חלק את חששותיו עם ברי שתמיד
השקיט את מצפונו ואמר לו שהיום אין אנשים מספיק טיפשים למות
בשביל או בגלל אהבה. שערו בנפשכם את הפתעתו של לואי שהוא גילה
שבכל זאת הייתה משהי כזו בנמצא.
את מכתב ההתאבדות שלה שלחה הלנה בדואר לביתו של לואי בישראל.
לואי שלא היה כל כך קשור לאמא שלו וגם לא לאבא שלו למען האמת,
קיבל את הבשורה באיחור של כחודשיים כשהתקשר הביתה להגיד לאמא
שלו שנה טובה בערב ראש השנה. אמא שלו בקולה המונוטוני שהרחיק
אותו ליבשת אחרת בישרה לו שחברה שלה שמדברת גרמנית תרגמה לה את
המכתב והיא לא מבינה למה הוא לא שיתף אותה במה שקרה, וממתי
בכלל הוא גר בגרמניה? בכל מקרה לואי ניתק מיד את הטלפון ולא
נפגע בחוסר עיכול אנושי אלא ספג את המכה היטב.כל כך חזק
שהצלקות לעולם לא יגלידו והאשמה לעולם לא תוסר. כל הניחומים
שהורעפו על ידי ברי שגם חש אשמה עקב ידו במעל העלו חרס. לואי
קרע קריעה וישב שבעה, ולא הוא מעולם לא האמין בו בדרך הזאת,
אבל זה היה נראה לו נכון. הוא נסע לבכות לה על הקבר והציע לה
נישואין. הוא לא היה טיפש והוא ידע שהאשמה היא המניעה את הכל
ולא האהבה האבודה אבל הגיע לו להיענש. הוא החליט לפרוש קצת
ולבחון את החיים שלו למרות שהאינסטינקט שלו היה למות לידה על
הקבר שלה אבל משום מה שכנע את עצמו שהוא הרג פעם אחת ואין צורך
לחזור על טעויות.
7
לואי היה שבור תקופה ארוכה, ללכת לעבודה, ללמוד, אפילו לקרוא
ספר או עיתון, ללכת לחנות דיסקים ולהריח מה כדאי להוריד למחשב
ומה כדאי לרכוש כהצדעה לאותו אומן, הכל היה חסר טעם. אני ואני
מאמין שכל אחד אחר יכול היה להבין את זה כי על לואי רבצה אשמה
קשה מנשוא, בין אם מה שקרה היה באשמתו או שלא. לואי היה בטוח
שאין לו איך להתאושש מהמצב הזה לעולם, ממש כמו אנס, רוצח או כל
נבל אחר שמתחרט על מעשיו ואין לו איך לכפר עליהם, אבל למרבה
הפלא חודש עבר והוא תפש את עצמו צוחק במסיבה ומפלרטט בגרמנית
עם איזו הלגה או קריסטה. הוא חזר הביתה בבוקר וחיפש את התמונה
היחידה של הלנה שהייתה לו וניסה בכוח לבכות, הוא חשב על איך
היא בכתה ואיך היא כתבה את המכתב ואיך היא קפצה מהדירה שלהם
למותה, מוות בטוח ולא כדורים שהם קריאה לעזרה בדרך כלל. ולא
הוא לא הצליח לבכות או אפילו לרחם על  הלנה, עכשיו הכעס השתלט
עליו, גם במותה היא רוצה לאנוס אותו ברגשות שלא שייכים לו, אם
היא חשבה שבכך היא תהפוך לכלה הנצחית שלו היא טעתה. הוא גם כעס
על עצמו שלא ידע עם מי הוא חי כל אותה תקופה עם הלנה, איך לא
ידע שהיא מסוגלת להתאבד, זאת אומרת הוא ידע שהיא לא תמיד יציבה
מנטלית אבל לא יותר מכל בחורה אחרת שעוד לא גילתה את הכוח שלה
בחיים ולכן חוט השדרה שלה מחוסר חוליות.
פתאום נמאס לו להיות לבד והוא רצה להרגיש אישה חזקה ואמיתית,
הוא חייג להלגה/קריסטה ושאל אם זה יפגע בה אם הוא יגיד לה שהוא
מאוד התרשם ממנה כאישה חזקה הערב ושהוא מאוד רוצה לחוות אותה
מינית. בתור אישה חזקה או בדיוק ההפך הגמור מכך הלגה/קריסטה
אמרה שהיא תשמח מאוד (בן זונה הלואי הזה, למה לי זה לא
קורה...?). אחרי לילה של מין כוחני הם סיימו בהתכרבלות עירומה
במיטה של לואי, הוא ישן טוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הצלע השלישית
כואבת לי.
קוראים לה חוה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/7/05 9:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וני שילה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה