כשהמדרגות לרגלייך
הופכות נעות ומניעות
את יודעת שהיית צריכה
להגיע יחפה.
שירת הדרך אינה מצויה במרווח שבין
העקבות
(אלו הן מפות הגנרלים -
אדמה הנתחמת בין רגלי כובשיה)
אלא במקדשי האדמה אל הרגל,
בהם נבחשות המילים בחומר המשמר של האדמה
ומטשטשות, כשרוחך עולה משרטוטי הרגל
(קול נקישת עקבים על מסדרון)
ומתבוננת בי,
ארכיאולוג של תקופה לא קיימת
מוצא שרידייך ויודע שהיית שם
ויודעת שאני כאן
(מגפיים נוברות בחול ים)
כשצעדינו המשותפים
הם פסיעתו של תינוק הלומד ללכת על
רצפה
יחפה מעקבות.