לחצים, לימודים, עבודה, תשלומים
משפחה, מכונית, מחוייבויות, סידורים
החיים נראים כמו שיט של כבשים
אבל ככה זה, כולם כך חיים

יותר מדי רעש מפריע לי לחשוב
זה הרעש המוכר שבא מהרחוב
בלגן החיים שבעולמנו המסודר
כולנו כבר חרשים ולא שומעים דבר

מסביבך, אולי לא שמת לב, יש אנשים
שתמיד שם היו ויהיו כל החיים
בראש מהנהנים ואת מחשבותיך קוראים
בשבילך רק טוב והצלחה הם רוצים
אך מרוב דאגה את הדרך חוסמים
תקוות מנפצים חלומות מוחקים
לשטויות אין זמן על מציאות מדברים

אפילו שאני הרבה דברים הבנתי
קשה להתעלם מעצות שכבר קיבלתי
לא מצליח להתעלם ולהעלים עין
על עזרה ודאגה קשה לשים זין
לא רוצה שאחרים ייקבעו לי איך לחיות
בספינה שלי אני רוצה לשלוט

לאט לאט בשקט - לא נותן להם לראות
שברתי את ההגה והתחלתי קצת לסטות
מרגיש כמו מסטול שיורד מכביש סלול
פתאום הגוף שיכור שקשה נורא לגרור
הוא לא יודע לאן ואיך מתבלבל ומתהפך
לא בטוח שום דבר, הרגשה של משהו זר
מרגיש פתאום לבד וקטן כמו עכבר
פתאום הכל אפשר, הכל פתאום מותר
ולא כל כך ברור מה יהיה מחר
מבט פוחד אחורה אולי לא מאוחר
לחזור אל המוכר שעזבתי לא מכבר  

ואז מתחיל לו שביל
שלהר קסום מוביל
אין בו סימנים
זהו שביל של אמיצים
פוחד להתנער
ומחלום להתעורר
מביט אל המרום
רוצה להגשים את החלום
צעד ועוד צעד אני עובר
לעצמי לוחש לא להישבר
קרוב לסוף אני כבר דהרתי
על פיסגתו של הר, שם אני עצרתי

גבוה משם ראיתי את כל עולמי
אך לא מצאתי שם דבר מלבדי
עכשיו אני מבין שהגשמתי שם את חלומי
כי מצאתי את היקר מכל
מצאתי שם את עצמי.