|
היא הביטה אליי מבחוץ
היא הביטה אליי
וכמו ניצוצות של אש
נתלהטו מבטינו
ועינייה הבורקות קראו לי אליה
עינייה הבורקות
וכמיהתי רק גברה
ורצוני רק התעצם
אך מרחק רב היה
מרחק רב מדי
מרחק אשר לא יכלתי לגמוע אותו
לא יכלתי לגמוע
ובאותם רגעים
של תשוקה חולפת
ושל ניצוצות
ועיניים בורקות
משהו אמר לי שלעולם
לעולם
לא אראה אותה עוד |
|
מסכן, ההוא.
שלושים מיליון
עותקים הוא מכר
ועדיין לא מצאו
את מי שהזיז לו
את הגבינה.
אני? שולח את
דינו ואומר לו
לא לחזור בלי
הגבינה והראש של
הגנב בשקית.
נפרדת, ברור.
המאפיונר
הקומפולסיבי
מציע פתרון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.