[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלדר דדון
/
צייד החלומות

אדם אחד צעד ברחוב החשוך באותו הלילה, ראשו היה מכוסו בברדס
שהסתיר את פניו. הוא נכנס לתוך בית נטוש. הבית היה חשוך מאוד
והוא צעד לעבר שולחן גדול שבקושי ניתן היה לראות. הוא גישש
באפלה ומצא נר בידו. הוא הדליק אותו בעזרת הגפרורים שהיו
מונחים גם הם על השולחן. שדה הראיה שלו לא גדל במיוחד, אך הוא
הצליח להבחין במעטפה שהייתה מונחת על השולחן. היה כתוב בה:
לכבוד צייד אדום, הלילה תתקיים תחרות מלחמות ימי הביניים בחצות
הלילה, אם הנך מעוניים להירשם אנה הגיע כחצי שעה לפני לדלפק
בקצה המסדרון האפור.
ציד אדום לקח את המעטפה ושרף אותה, אחר כך כיבה את הנר ויצא
בחזרה לרחוב החשוך. הוא צעד כעשר דקות עד שנעצר ליד בית קטן
ופשוט. הוא הפשיל את ברדסו ונכנס לבית. בפנים ישבו גבר ואישה
שצפו בטלוויזיה, וילד קטן שרץ לעברו ברגע שהגיע. הילד הקטן צרח
לעבר אחיו הגדול "ג'וני. ג'וני איפה היית?" אך ג'וני התעלם
ממנו, הוא הסתכל על השעון ואמר להוריו שצפו בטלוויזיה: "השעה
כבר 11 וחצי, למה דני לא במיטה שלו עכשיו?" אביו הסכל עליו
ואמר: "אין לימודים מחר, מותר לו להישאר ער. חוץ מזה, אתה לא
צריך לדאוג, אנחנו מספיק אחראים לטפל בו בעצמנו".
ג'וני הפנה את מבטו ונכנס לחדרו שהיה בקצה המסדרון. הוא החליף
את בגדיו ונכנס למיטתו. הוא עצם את עיניו, התרכז, דמיין
במחשבתו מסדרון ארוך, אפור, מלא דלתות עומדות בצידיו. הוא החל
לשמוע רעשים מוזרים, צעדים, קולות של אנשים, ותמונת המסדרון
האפור במוחו הלכה והפכה מציאותית יותר ויותר.
ג'וני עמד באמצע מסדרון ארוך אפור, דלתות רבות היו בצידיו. על
הדלתות היו שלטים ועליהם שמות מוזרים. ג'וני התקרב לדלת עליה
היה כתוב "צייד אדום" ופתח אותה. בחדר היו מדפים רבים, אך הם
היו כמעט ריקים, וגם שלושה ארונות. ג'וני פתח ארון אחד, בטוח
ארון זה היו בגדים רבים, כולם אדומים. הוא הסתכל על חולצה
אדומה והיא הופיעה על גופו מיד. אותו הדבר קרה כאשר הסתכל על
מכנסי בד אדומים כדם. ג'וני סגר את דלת הארון ופתח את הארון
השני. בטוח ארון זה היו כלי נשק רבים. היו שם שתי חרבות ארוכות
וחדות, מספר פגיונות חדים, אשפת חצים וקשת, וגם ספר כשפים ומטה
עץ גדול ואדום. בראש מטה העץ הייתה עין בדולח מבריקה. ג'וני
התרכז ושתי החרבות הופיע בצידי גופו, מתנודדות על ירכיו. זה כל
מה שהוא יצטרך בינתיים.
ג'וני פנה אל המדפים, שהיו מלאים בצנצנות ובשקיקים. חלק
מהצנצנות היו רקות וג'וני התרכז והם התמלאו בחומרים שונים. על
אחד המדפים היה משהו שנראה כמו תעודת זהות. היא הייתה אדומה,
ותמונה של עין הייתה חרוטה בה. הוא פתח את התעודה והתבונן בה.
הייתה בה תמונה שלו, והפרטים שהיו בה נראו כך:
שם חולם: ג'וני.
כינוי: צייד אדום.
גיל: 16.
דרגה: צייד מתקדם.
כלי נשק: שתי חרבות ארוכות, פגיונות, קשת, מטה בדולח.
"זה הולך להשתנות היום", אמר ג'וני לעצמו, הכניס את התעודה
לתוך כיס פנימי בחולצתו ויצא מהחדר.
הוא צעד לאורך המסדרון האפור, חולף על פני דלתות רבות ואף מספר
אנשים. המסדרון נראה כאין סופי אך תוך מספר שניות הגיע ג'וני
לקצהו, כאילו התקדם הקצה אל ג'וני. בקצה המסדרון היה דלפק
ומאחוריו איש מבוגר. ג'וני הציג את התעודה שלו לאיש שמאחורי
הדלפק ואמר: סייף, כישוף, ופגיעת חצים במטרה." האיש המבוגר
הנהן בראשו והורה לג'וני, לעבור בדלת שניצבה מאחורי הדלפק.
ג'וני פתח את הדלת ויצא מהמסדרון האפור.
ג'וני עמד בקרחת יער ענקית, ועל העצים היו תלויים ספסלים שהחלו
להתמלא באנשים. לא ניראה היה שמישהו הופתע מכך שג'וני הגיע
כרגע משום מקום. מאחוריו היה קיר עץ וג'וני פסע אל מאחורי
הקיר, שם ישבו אנשים רבים, מצוידים בכלי נשק שונים ומשונים,
כמו גרזנים, חניטות, רמחים, וגם חרבות, קשתות, ועוד. ג'וני
זיהה את אחד מהאנשים שהיו שם ופנה אליו. "עין נץ, מה שלומך?
אני מצפה למקצה שבו שנינו משתתפים."
עין נץ לבש בגדים ירוקים, והיה לו שיער בלונדיני קצר. הוא פנה
אל ג'וני ואמר: "אני בסדר צייד אדום, וגם אני מצפה למקצה בו
שנינו משתתפים, הבטחת שהשתפרת מהפעם האחרונה."
שיחתם של השניים נקטעה כאשר נשמע קול גברי מעברו השני של קיר
העץ: "ברוכים הבאים למקום בו הכל אפשרי. אנו נפתח בתחרות
הסייף, רק שפה אפשר להשתמש בכל סוג חרבות שרוצים להבדיל מהסייף
המודרני. אני מתכבד להזמין את הלוחמים, שילחמו כולם בו זמנית.
השניים האחרונים שישרדו יזכו להשתתף בגמר." והוא החל לקרוא את
שמות המשתתפים. לאחר כל שם שקרה נשמעו מחיאות כפיים, גם כשאר
קרה לצייד אדום. ג'וני לא אהב את החלק הזה של הקרבות, כי היה
בו בלגאן מוחלט, הגמר הייתה המטרה האמיתית שלו.
הקרב היה בלגאן מוחלט והחלשים נפלו מהר מאוד. אז נשארו ארבעה
לוחמים, צייד אדום היה אחד מהם. הם נלחמו בלי זוגות בלי משים,
אך צייד אדום שם לב לזה. היריב שלו השתמש רק בחרב אחת, גדולה,
וג'וני ניצל את ההזדמנות שניתנה לו כדי להשתמש בחרבו האחת כדי
לבלום מאלומה חלשה יחסית, ולתקוף את אחד מהלוחמים האחרים בגבו.
יריבו של צייד אדום היה מופתע מהמהלך המהיר ולא ציפה להידקר
בבטנו על ידי החרב שלפני שניות ספורות הייתה עסוקה בלבלום את
חרבו. הקהל זעק וצרח מהתרגשות וג'וני ידע שעכשיו הגיע האקשן
האמיתי. הלוחמים שנפלו במהלך הקרב קמו על רגליהם וצעדו אל מעבר
לקיר העץ.
קרב הגמר עמד להתחיל. ג'וני תקף במהירות, חרבותיו נעות במהירות
מדהימה בידיו. הוא דקר את יריבו במהירות ובלם את המהלומות של
היריב. היריב של ג'וני השתמש בחרב אחת רגילה ובפגיון קצר
והתקשה לעמוד במהירות של ג'וני. ג'וני חייך אל יריבו וניתר
בדיוק בזמן לברוח מחרבו של יריבו, היריב היה מופתע וג'וני נעץ
את חרבו בחזהו של יריבו בעודו באוויר, ואז בעט בפניו. ג'וני
ניצח בקרב והקהל מחא כפיים בעוצמה.
המקצה הבא היה פגיע במטרה. במקצה זה השתתף גם עין נץ. חרבותיו
של ג'וני נעלמו ובמקומן הופיעה הקשת שהייתה מונחת בארון בחדר
שבמסדרון האפור ואשפת החצים שהייתה לצידה.
מקצה זה היה משעמם ביותר, אך ג'וני ידע שעליו להראות כישרון גם
בו כדי לזכות במה שרצה, הוא ידע מי היה בקהל הגדול. ג'וני זכה
במקום השני, בהפרש קטן של נקודות מתחת לזה של עין נץ שזכה
במקום הראשון.
ג'וני ידע שעכשיו מגיע החלק החשוב ביותר של התחרויות האלו. כדי
לזכות במה שרצה היה עליו להראות מומחיות בשלושה סוגים שונים,
והתחום השלישי שבחר היה תחום שבחיים לה התחרה בו קודם. ג'וני
מעולם לא התחרה במקצה הכישוף, אך הוא התאמן על כך רבות
לאחרונה, ועכשיו הגיע הזמן שלו להוכיח לעצמו שהאימונים לא היו
בזבוז.
בגדיו של ג'וני השתנו. הוא לבש גלימות אדומות, וברדס כיסה את
ראשו. אלו היו בדיוק הבגדים שהיו בארון שבחדר שבמסדרון האפור.
גם מטה הבדולח וספר הכשפים שהיו שם הגיעו לידו פתאום, במקום
הקשת שהייתה לו קודם. בנוסף, מספר מגילות ושקיקים שהיו על
המדפים באותו החדר הופיעו גם הם בחגורתו.
במקצה זה השתתפו שמונה מתחרים, ולכן הוחלט לחלק אותם לשתי
קבוצות. כשאר יישארו שני לוחמים בלבד הם יתחרו זה נגד זה בגמר,
גם אם הם מאותה הקבוצה.
הקבוצות החלו להלחם זו בזו, המתחרים לחששו השבעות במהירות,
ושפכו את תוכן שקיקיהם לעבר הקבוצה היריבה. הקרב היה מטורף
לחלוטין, כדורי אש וברקים נשלחו מקצה אחד לשני, אך ג'וני ידע
למה התחרות נעשית באופן יוצא הדופן הזה, ולא בדו-קרב דמו בדרך
כלל. הם חיפשו כישרונות, הוא היה בטוח בכך.
הקרב המשיך וג'וני היה ממוקד בעצמו בלבד. לא היה אכפת לו
מהקבוצה שלו, הוא דאג רק להגן על עצמו מפני ההתקפות הרבות
ולתקוף את המכשפים ברגע שניראה לו שהם לא שמים לב אליו. ג'וני
לא השתמש בכישופים רבי עוצמה, הוא שמר את הכוחות שלו לגמר.
הגמר הגיע מהר מן הצפוי, ג'וני ומכשף נוסף שהיה בקבוצה שלו היו
היחידים שנותרו עומדים. כל המכשפים שמתו בקרב כמו באופן וצעדו
אל מאחורי קיר העץ, כאילו לא היו מתים לפני מספר דקות.
ג'וני נעמד מול יריבו החדש. הוא התכונן, מחכה למתן האות שיסמן
את תחילת הקרב. נשמע תקיעת קרן חזקה וג'וני החל למלמל במהירות,
מכוון את מטהו לעבר יריבו. כדור אש נפלט מהמטה והיריב המופתע
בלם את ההתקפה בקושי רב. ג'וני הניח את ספר הכשפים שלו על
הרצפה והחל לשלוף חומרים שוני משקיקיו, יוצר התקפה חזקה. הוא
ידע שאי שימוש בספר הכשפים ירשים אותם, את אלה שהוא אצה
להרשים. הוא מלמל במהירות, וברגע שיריבו שיגר לעברו ברק משונן
מקצה מטהו הפיל ג'וני את עצמו לאחור, כדי להתחמק מהמתקפה
הקטלנית. הוא השתמש במטהו כדי לבלום את הנפילה, נעמד על רגליו
במהירות, וזרק לעבר יריבו את תוכן אחד השקיקים שלו. בשקיק היו
עלים, ואלו הפכו לסכינים. היריב המופתע לא הצליח לבלום את
הכישוף ונפגע, אך לא לפני ששיגר לעבר ג'וני חץ אש פשוט. גקצה
גלימתו של ג'וני נשרפה והוא כיבה אותה במהירות. אז יצר ג'וני
מגן סביבו והחל למלמל לחש מורכב ביותר, לא משתמש בשקיקיו או
במגילותיו. נראה היה כי יריבו של ג'וני לא זיהה את ההשבעה ולכן
החליט לתקוף את חומת המגן של ג'וני ולפני שיסיים את הלחש. הוא
יצר כדור אש גדול ושיגר אותו לכיוונו של ג'וני. ג'וני חייך.
כדור האש הרס את חומת המגן שלו בדיוק כמו שתכנן. ליריב שלו לא
יהיה זמן להתחיל לחש חדש, וג'וני יכל לשחרר את הכישוף המורכב
ללא כל הפרעה עכשיו. הוא הרים את ידיו אל השמים, כאשר יד אחת
אוחזת במטה הבדולח שלו. עין הבדולח בקצה המטה הבזיקה לרגע באור
כחול וג'וני כיוון את המטה לכיוון יריבו. היריב לא יכול להגיב,
ג'וני לא נתן לא מספיק זמן. הוא ניסה ליצור חומת מגן פשוטה
במשך השניות היחידות שהשיג, אך הברק ששחרר ג'וני ממטהו היה
עוצמתי ביותר, הוא חדר את חומת המגן של היריב בקלות והרג אותו.
ג'וני הצליח, הוא ניצח בקרב, והיריב המובס קם מהרצפה וצעד אל
מאחורי קיר העץ.
איש זר שלבש בגדים כחולים קרה לג'וני לעברו. ג'וני צעד בדממה,
לבו דופק בעוצמה בחזהו.
האיש החל לדבר: אני רוצה לברך אותך אל ניצחונך, דבר ראשון. זמן
רב לא ראיתי לוחם שלמד גם כישוף וגם סייף. אני צייד כישרונות,
ואני מציע לך דרגה של 'צייד מתקדם'. מעטים מאוד זוכים לקבל
דרגה זו ואתה תזכה להטבות מיוחדות. אם אתה אכן מעוניין בהצעתי
תגיע מחר בחצות למשרדו של 'אדון החלומות'.
האיש הזר סיים את דבריו והלך משם. ג'וני צפה בהמשך התחרויות,
כי הוא אינו השתתף בשאר המקצים וראה את חברו עין נץ מוכיח את
כישרונו בהטלת סכינים והטלת רמחים. הוא זכה שמקצים אולו במקום
הראשון והשני וג'וני ראה את צייד הכישרונות פונה גם לחברו.
טקס חלוקת הפרסים התקיים מייד לאחר סיום התחרויות וג'וני קיבל
שתי מדליות זהב ומדליית כסף אחת. לאחר מכן, הוא התרכז בתמונת
המסדרון האפור, בתמונת הדלת שעליה היה כתוב צייד אדום, ומיד
לאחר מכן הוא הופיע שם. הוא נכנס לחדרו, תלה את המדליות שלו
ועצם את עיניו.
כשפקח את עיניו ג'וני היה במיטתו. השעה הייתה שעת בוקר מאוחר
והוא יצא מהמיטה. באותו הרגע שבו פתח את הדלת נכנס אחיו לחדר.
"מה אתה רוצה?" שאל ג'וני את אחיו.
דני הסתכל עליו ואמר: "אני עקבתי אחריך באחד הלילות. אתה שחכת
לשרוף את הפתק ואני קראתי אותו. גיליתי גם איך אתה עושה את
הדבר הזה, איך אתה מצליח לשלוט בחלומות שלך. ראיתי אותך מתאמן
בכישוף והתחלתי ללמוד את החוקים. אתה הולך לישון ומתעורר בחלום
שלך נכון? שם אתה פוגש אנשים שונים ונלחם נגדם. אני רוצה שתלמד
אותי גם איך אני מצטרף לחוג הזה שלך."
ג'וני הסתכל על אחיו במבט מופתע. איך הוא שכח לשרוף את הפתק?
עכשיו אחיו יודע והוא חייב לגרום לו לשמור את זה בסוד. תחילה
רצה ג'וני לסרב לבקשת אחיו, אך במחשבה שנייה, יכול להיות נחמד
לאמן דני, ללמד אותו את החוקים ולבלות איתו בלילות בעולם שבו
הכל אפשרי.
"בסדר", אמר ג'וני לדני. "הלילה, כשנלך לישון, תדמיין מסדרון
ארוך, אפור, אני כבר אמצא אותך שם".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מטאליקה,
נירוונה,
גראס...

סנוב, טיפקס כבר
ניסית?


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/7/05 6:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלדר דדון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה