אמא מסתירה את דמעותיה,
היא רוצה אותך קרוב אליה,
לחבקך בחום של זרועותיה,
האם אתה חושב עכשיו עליה?

המשפחה מחכה ממש בקוצר רוח,
אין שמחה, רק עצב שמרוח,
אבא כבר בכלל לא בטוח,
שתחזור ונוכל שוב כמו פעם לנוח.

אני זוכר איך לבשת את המדים,
התרגשת כמו שלא התרגשת בחיים,
חייכת את החיוך המהמם שבליבי עוד נוגע,
עוד מעט הוא ייעלם, את זה אני יודע.

אתה נמצא בבית חולים, מחוסר הכרה,
הרופאים אמרו שאין סיכוי וזה נורא,
ולפתע קיבלנו את הבשורה המרה:
"איבדנו אותו" ובליבנו היה כל כך רע.