משהו לא בסדר, כל יום זה כבר שעות,
אני יושב בחדר ומוריד הרבה דמעות.
הן זולגות על הריצפה, ישר מתוך עיניי,
זה כואב כי כל טיפה, משחירה את כל חיי.
אז בואי ותחבקי חזק בכל הכוח,
בואי ותנשקי שאני אוכל לשכוח,
בואי ותפנקי שאני אוכל לסלוח,
בואי ואל תבכי כי כבר אין לאן לברוח.
אני הולך באפילה, בדרכים ללא מוצא,
בליבי עוד שאלה: את אותי רוצה?
האם נחזור ונשאר אוהבים ממש כמו פעם?
כי קשה להתגבר כשעוד נשאר אצלי הטעם.
אז בואי ותחבקי חזק בכל הכוח,
בואי ותנשקי שאני אוכל לשכוח,
בואי ותפנקי שאני אוכל לסלוח,
בואי ואל תבכי כי כבר אין לאן לברוח. |
