בליינד גוארדיין / מזמור ללוחמים |
צלמוות על פניהם,
והלילות לאור מפציע ערבות,
כשהיום כלוא בקו אופקיהם.
ועל דרכם הארורה,
הם לא ידעו לאן לפנות,
כי אין בחירה
ועל הפשר לא נותר הזמן לתהות.
אינה? הם מיי המנוחות,
ומי ינחה נפשם במעגלי הצדק?
כשמילים כל כך אילמות..
חונקות בהדק.
מוקדש לכם.. חברים ומפקדים.
קורם מכי"ם..ביסל"ח 906
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|