[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדן פרי
/
על כיסא לבן

ישב בשקט בפינה,
חיכה שעה, והיא אינה.
וככה עברו להם עוד שעתיים.  
יום שלם עף, חלף,
ואיך עברו להם יומיים?
"אהובתך היא לא תגיע",
אומרים כולם.
אך הוא טוען שהיא תפתיע,
קולה לא נעלם.

חודשים שלמים,
והוא בפינה,
יושב על כיסא לבן,
עם כובע של קש,
וכלב קטן,"מתי היא תבוא כבר לכאן?"
ובוקר אחד נשמעו דיבורים,
בין כול תושבי השכונה,
הגברת הגיעה אליו, הגברת ישנה.

הבטיחה תמיד, שבסוף היא תחזור,
אחרי שתראה את העולם,
בסוף היא הגיעה, עלמת חלומות
חזרה לבסוף לשם.
והוא חיכה לה,
מלא אהבה
ידע שהיא לא תאכזב.
תמיד תשאר היא אותה העלמה,
שהוא לעולם אוהב.  

היא ידעה לדבר אליו,
ידעה לאהוב מרחוק,
הוא נרגע כשהרוח מסרה לו,
מעט מקולה המתוק.
אהבה מקצה עולם, לקצה האחר.
לפעמים זה נראה אפרורי,
לפעמים מסתדר,
לפעמים קצת פחות
ואולי קצת יותר.

הוא נשאר וחיכה לה
עם כובע וכלב קטן,
ישב בפינה בשקט
על הכיסא הלבן.
באמצע רחוב הומה,
נראה שזאת דמותה.
"אהבה עיוורת"
חשב, והשכונה מזמרת,
אבל זאת היתה עלמה אחרת.

לחכות לה? אולי היא תבוא בלילה קר?
ואולי בכלל מחר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סלוגן-חוקן





ריקי מנסה כוחה
בחרוזים


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/7/05 12:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדן פרי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה