[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אריס דנה סאן
/
משה ציל

בשתיים, שתיים וחמישה, משה ציל פותח רדיו ושומע "רגעי קסם".
הקול של מרילין מונרו מגרד אותו לאט, כמו שיעול, עד למכנסיים.
משה ציל מארגן את התחתונים. לא צריך. הידיים של מרילין מונרו
ארוכות, מאמריקה, מסדרות לו כל צד מחדש, וגם מה שבאמצע. משה
ציל מחייך, מאותת ונכנס לרחוב הרצל. השדיים של מרילין מונרו
יציבים כמו כל-בו שלום. גבוהים כמו הבורסה. בלונדינים כמו גברת
פאני, שיוצאת מהבית בשלוש, שלוש וחמישה, לתפוס מונית. אין
מונית. הראש של משה ציל מונח על ההגה כמו אבטיח מופתע. אליהו
חבריקו יושב מאחוריו ומביט החוצה. העננים מעופשים והפרצוף שלו
עצבני. באחת, אחת וחמישה, הוא נכנס לביליארד, מתופף על המקל,
טועם מהגיר ושותה קולה עם לימון. ברבע לשתיים הוא לוקח מונית.
ברדיו יש מרילין מונרו. חבריקו שונא את מרילין מונרו. הוא שונא
את הקול שלה, את הסוודר שלה, את החזה התפוח, את החצאית, את
השפתון. חבריקו אוהב את ג'יין ראסל. מאז שמרילין מונרו ברחה עם
המתאגרף הרומני מרמת עמידר, הוא קרוע על ג'יין ראסל. ציל לא
סוגר את הרדיו, חבריקו פותח לו את הראש, גברת פאני לא תופסת
מונית.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אז אתה
הולך...
לחפון מלפפון?"


מתוך ספרו של זה
שגונב רעיונות
משמואל
איציקוביץ'


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/9/01 20:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריס דנה סאן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה