ואת ממשיכה לצחוק לך, בלי לאמר מילה,
צחוק מתגלגל,
נשמע כמו הבכי.
שמעת אותו קורא לך, ולא רצית ללכת,
פחדת שלא תוכלי לשכוח
את החיים שיש לך פה.
והתפללת, כל כך הרבה, שאולי משהו כאן ישתנה.
עכשיו שאת רוצה ללכת
אף אחד כבר לא מחכה לך שם,
אז תשירי לעצמך שיר עצוב...ותישני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.