[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אפרת ארז
/
כבר לא בן של אבא

איך הרגשת בן אהוב של אמא, כשאבא
לקח אותך מוקדם בבוקר
לטייל עם חמורו?
איך הרגשת, ילד תם ואוהב, כשאבא
סיפר לך על המוות הקרב?
איך הרגשת, שם על ראש ההר, כשהבנת
שלא תראה יותר את אמא?
איך הרגשת בשעה שכל גופך היה
קשרים קשרים
והסכין
לפתע הורמה?
איך הרגשת, ילד נבגד ועזוב, כשמלאך
הוא זה שנתן לך את חייך חזרה,
בעוד אביך
(הבוגד.
הנוטש.
הרשע.)
עומד להורגך?
איך הלכת לצדו, שלושה ימים, מבלי
לירוק לעברו? להורגו?
איך שתקת, יצחק? איך שתקת?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
והנה עוד פריט
טריוויה מעניין:
בשיר הפתיחה של
רחוב סומסום
הישראלי מסבירים
איך להגיע לרחוב
סומסום (מן
העמק, אל המים,
הרחוב עולה).
בשיר הפתיחה
האמריקאי של
רחוב סומסום
שואלים איך
להגיע לרחוב
סומסום! (Can
you tell me how
to get to
Sesami
street?). יש
לנו את רחוב
סומסום 23 עונות
פחות מהאמריקאים
וכבר הבנו איך
מגיעים. מי אמר
שישראלים לא
חכמים יותר?

מכורה כפייתית
לרחוב סומסום
היגרה


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/6/05 1:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אפרת ארז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה