[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שון שוורץ
/
אהובת הספן

רוח קרירה עם ריח של ים,
השמש שולחת קרניים אחרונות של תקווה ונעלמת.
אישה עומדת שם, על המזח.
למרות שכרגע הייתה יותר ילדה מאי פעם.

אור נדלק בבקתות הדייגים מאחוריה,
"הוא חזר הביתה", נשמע צחוקה של אישה.
צהלות הילדים לקראת אביהם,
מהלו את העצב שלה בחיוך.

לבדה על הרציף והרוח מציפה אותה,
מציפה אותה בקור משתק.
גלים של עצב כמו בליבה,
מתנפצים על המזח מתחתיה.
כאילו מבקשים את סליחתה.

לרגע היא באמת האמינה,
היה זה אלוהים בעצמו שנגע בה.
נגע בפניה הקמלות ובגופה המצומק,
נגע ברוך כה חם ואוהב.

היא באמת האמינה,
שלרגע,
היא יכולה לעוף.

ובעוד גופה צולל אל המצולות,
מלווה במנגינת החליל העצובה של חייה.

מלאכים האמינו, שהשמש לא תשקע לעולם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגידו לי, מה
אתם רוצים?!
שקל???

מצטערת, נגמר לי
הכסף הקטן...


הפודלית רק
בשטרות


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/6/05 1:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שון שוורץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה