ביום שני קר ונמהר
אלוקים החליט שאתה לא נשאר
בדיוק לפני המתכונות האחרונות
אלוקים העמיד אותי בניסיונות
מצבך נע במשך חודשיים
בין קריטי יציב למצב ביניים
בשעה שלוש ועשרים באותו יום קריר
הזעיקו אותי לבית החולים
לא הספקתי להפרד אתה כבר הלכת
ואותי כאן השארת... איך שכחת?
מאות אנשים היו בהלוויה
אך אני הרגשתי כל כך אבודה
מעל גופתך השרועה הקרה
בחולצה שאהבת עשו לי קריעה

מי שאמר שהזמן מרפא
טעה בגדול! הוא רק מכהה
כי לי אתה חסר כל כך
הכאב הזה רק נמשך ונמשך
אך משתדלת אני לחיות את ההווה
ונושאת עיניים לרופא, לבורא
אתה לקחת לי אותו בטרם עת
אין לי עוד כוח להאבק ולשאת
חבק אותי חזק פקח את עיניי
לראות את הטוב השזור בחיי
למרות הבור שנפער בליבי
בחיים האלה בלי אבא שלי.