רושמת שירים קלים, גליליים.
משרטטת, ביד לא אמן, רסיסי חיים.
לא בהכרח מקדישה להם זמן ממושך,
רואים.

ובכל זאת אני כאן.
כי השיר רק תירוץ הוא למגע ותגובה,
להבין את הראש הפרטי ואת זה ששלך.

כי שיר שהודפס ונכרך
ונשמר בארון הספרים,
מעלה  אבק ואולי תולעים.
ומי שיקרא בו בעוד שנה או יותר?
מה יבין, מה ישאל ואולי יהרהר?

אך כאן  למשובת הלב, יש תגובה.
לפעמים מידית לעיתים מאוחרת,
לעיתים נהדרת ויש נעדרת.
ואם היא כזו האחרונה
סימן שלא שרטטתי את כל התמונה,
ולא, לא הצלחתי לגעת בך.

ואני חושבת, אולי,
ומתקנת.
ועוברת כצפוי  
לרישום מחודש.
אם הגבת  הפעם
סימן שהיה בו ממש

כי שיר או סיפור,  בשבילי רק תירוץ,
להיות שייכת לקצת,
ואולי גם...
כדרך להתמודדות.