הייתכן שזו אני?
הייתכן שמכרתי את נפשי לדבר מוחשי וחומרני?
הייתכן שלא שמעתי את נשמעתי זועקת?
הייתכן שהכל ראו זאת בעיני רק אני לא ראיתי?
האם המציאות של היום גרמה לי לבגוד בעצמי ובנפשי?
חזקה חשבתי שאני, לא לתת לבחור נאה את כבודי ולשרוד בחיים
מסתבר שלא - חלשה אני, חלשה אני כי בגדתי בעצמי, מכרתי את
אושרי ושמחתי לשטן החומרני.
הייתכן שאני מסתכלת במראה ולא רואה דבר?
הייתכן שנהייתי ריקה ולא נראית לעולם?
איך לא הקשבתי לנפש זועקת, איך שרטתי את נפשי בסכין חדה במשך
תקופה ארוכה?
הייתכן שכוח הכסף הרס לי את הנשמה?
עיניי בוכיות זאת כל העולם ראה, איך לא עזרתי לנשמה שצעקה?
האם אפשר לתקן זאת?
האם לא מאוחר?
האם יש תקווה לנפש הבוכה?
האוכל לעזור לעצמי, או שמא שוב אפול לשטן החומרני?
מה עשיתי לעצמי, איך נתתי לאשליה להאפיל על מוחי?
האם הזנחתי רגש בשביל מעטפת כסף ארורה?
האם אפשר לתקן או שלא ניתן לעשות מאומה?
האם הכוח הפך אותי לחלשה?
האם עדיף להיות מלך החיות ולא ארנבה?
האם אני אריה אך ללא לביאה?
איך בגדתי בליבי, איך נתתי לכסף לסחרר אותי?
איך ילדה תמימה מבית חם ככה הזניחה אהבה?
לאן נעלם הרגש?! אותו אני לא אמצא במעטפה.
יתכן שאהבתי לכסף גברה על אהבתי לנפשי שלי?
האם תפילה תעזור לי?
אם ארד על ברכיי ואבקש מחילה מהנפש הבוכיה אקבלה?
למי אפנה לבקשת עזרה? הנפש שלי יותר מדי כעוסה בשביל למחול לי
על ההזנחה.
השם הוא עדי שקשה לי לקבל מחילה מנפשי.
מתחננת אני לנפשי שלי      תסלחי לי
                                          תסלחי...