לירון בש / כמה פנים לכאב |
גבוה אשר נקפוץ
עד איפה שלא נרוץ
מתישהו ניפול
ונצטרך גם שוב לעוף
כמו שענף נשבר ברוח
ועליו נשארים צמאים
מתייבשים על הקרקע
ואחרים שוב צומחים
כמו הטיפה שנופלת
גם היא לא מוותרת
מחלחלת באדמה
ולמעלה שוב מתאדה
כמו בני אדם שנפגעים
בכל כך הרבה דרכים שונות
נופלים לזמן מסויים
וקמים אם צלקות
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|