בארץ ישראל קם העם היהודי/ בערך בשבע בבוקר.
מתגלח מתרחץ / הרי זה לא עולה ביוקר.
נושק לאשה, לילדים ולכלב/ ושואל מהשכן את העיתון "עד הערב".
נושק לשכנה, למזוזה ולרכב/  וגורר שקית זבל בדמעה ובעצב.
הרדיו קורע כל אוזן אנוש/ אבל הוא בשלו להגביה לדרוש.
מהירות? הצחקתהו אחיו ורעיו/ שקוע עמוק בפקקון של חייו.
והבוס, השידה, הפקידה החמודה/ מזכירים לו שנים שבנה בניינים
(וזיין זיונים, והבטיח פנינים, ושמע אבנים, ועישן מרימים ושתה
עראק.)
וייצא. ויחזור. ובטנו מלאה./ ויפתח הכפתור של כרסו הבריאה.
וייבטח לעצמו שמחר זה נגמר/ ואם לא אז יבוא לו סופו רע ומר.
וכדי לנחם את מוחו הקודח/ מדליק הוא סיגר שעשן לו פורח
(ומסריח)
וירביץ מהירות בדרכו חזרה/ כי יש משחק כדורגל אצל חיים בדירה.
ויאכל וישתה וישיר וישמח./ ובסוף יתפוס את ראשו ויצרח.
איך שהוא בליינד היה תוקע גול./ ומי אתה ולמה. חכה איך
תיסבול.
ויקם ויכה וידמם ויקיא./ ויחזור לו על ארבע לחיק הנקי.
שם אישתו מבשלת לו לו שניצל אדום/ מחביאה סימני אהבה מהיום.
וישכב ויזקוף ויתפוס ויצמיד./ ויחייך וירדם ויחלום שתמיד.
שמחר הוא יקום קצת יותר מאוחר./ למה מי זה כולם? זה אני
הגברבר.
בוקר טוב גבר.