אני יהודייה!!!
למה?! אין לי מושג.
לא ביקשתי להיוולד לתוך עם שנוא ונרדף.
אבל נולדתי להורים יהודים!!!
אז כנראה שהעובדה הזאת, כבר עושה אותי 'יהודייה'!

אני לא מאמינה בדתות, אף פעם לא האמנתי,
לא מאמינה שיש דת טובה יותר או טובה פחות,
לא מאמינה שבני אדם באמת שונים אחד מהשני,
הם סתם מחפשים להתפלג, לשנוא, להילחם.
הדת נוצרה כדי להקל על המוות,
נוצרה כדי להעניק לנו אמונה במשהו שהוא מעל שליטתנו.
נוצרה כדי לייחד ולאחד אותנו.
אבל האם זה באמת נחוץ?!

ובמה אני שונה מכל אחד אחר בעולם הזה?!
מי יכול להסתכל עליי ולהגיד שאני יהודיה?!
מי יכול להגיד שאני טובה יותר או פחות מכל אחד אחר?!
מי יכול לשנוא אותי בגלל שאני שייכת לעם הזה?!

אבל אני יהודייה!

ולא, אני לא מאמינה במה שרשום בתנ"ך...
ולא, אני לא שומרת מצוות,
ולא, אני לא מתפללת לבואו של המשיח.

אני מתפללת לבואו של השלום. ושל מות הדתות.
מתפללת, שנפסיק לבכות על האנטישמיות,
בעודנו, אנחנו עצמנו, שונאים את אחינו.

אני גולשת אחורה בזמן, ומביטה בעצמי לפני שנתיים,
מתעקשת על כי אינני יהודייה, על אף שנולדתי למשפחה יהודית.
זועקת לטיפה הבנה...

היום, קצת לפני הנסיעה למשלחת לפולין,
אני מבינה, שאני יהודייה! בין אם ארצה או לא ארצה!
אני טסה לשם, כדי לעמוד על אדמתם בגאווה, על כי יהודייה אני!
לשאת את הדגל של היהודים ושלי!
להרים אותו הכי גבוה שאני יכולה,
ולזעוק בדממה על כי אני בחיים!!!
אני שולחת את החברים שלי, בלב כואב, להילחם על אדמת הקודש,
למען האומה הזאת... למענכם...
כי אני יהודייה!!! וכי אני מאמינה שגם לנו מגיע לחיות!
לא כי אנחנו יהודים, וכי אנו "העם הנבחר",
אלא כי אנו בראש ובראשונה בני אדם!!!
בני אדם כמו כולם...