[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








איזה זונה אחת הלכה ברחוב ושאלה אותי אם בא לי להצטרף,
אמרתי: "סבבה".
הלכנו לסמטה ואיש אחד התקרב והתחיל לנפנף את הזין שלו מול
הפרצוף שלנו.
היא אומרת לי: "בא לי לרדת לו ולמצוץ את החלבונים שלו... בואי
אני אעזור לך..."

הסתכלתי טוב טוב וזה לא היה איש...
זה כולה ילד,ילד בן 19, ילד בן גילי.
הוא מסתכל עלי ובוהים אחד בשני שניות ארוכות
והמבט שלו קורא לי: "את יכולה ללכת,יש לך ברירה..."

הזונה הסתכלה עלינו בוהים, הרגישה לא רצויה והתחפפה מהמקום.
בינתיים, הלכנו לאיזור חשוך בחוף ואותו ילד בן 19 שאל אותי מה
שמי...
הפלצתי לו איזה שם שיש לכולם ובאנו לסיים מה שלא כל כך
התחלנו.

הוא נתן בי את אותו מבט ממקודם, הוא יפה מידי...
נכנסנו לאיזור החשוך בחוף... אבל יש לי ברירה, אבל מה אכפת?!
רצינו לסיים את מה שלא כך כך התחלנו...
אז הזדיינו כמו חיות וצווחנו כמו סוסים
ולרגע אחד שכחנו את הזונה
ואת המשפחות שלנו שמחכות בבית.

אחר כך התלבשנו מחדש ונפרדנו בסמטה החשוכה
שם כמעט ביצענו את זממנו עם הזונה הטפשה שהתחפפה לדרכה.

הלכתי לכיוון הבית, נכנסתי בדלת ולא היתה שם אמא, אין לי בכלל
אחים.
לפחות כבר שנה אין.
נשארו בקבוקי בירה פזורים בחדר גדול שנקרא בית
ויושבת בסלון הזונה ממקודם, יושבת ומעשנת ורק לוחשת לי:
"בואי חמודה, מחר אמא תקח אותך שוב לעבודה..."

לכל מצב יש ברירה
לכל מצב







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עוד לא נולד
המאניאק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/6/05 21:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה סופר סאיינית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה