|
וכולם בוכים
הרבה צער באויר
לא מבים איך זה קרה
איך לפתע היא הלכה לה
לא יודעים איך לעזור
לא יודעים איך לפתור את המצב
איך אפשר להקל על האנשים
איך להקל עליה במיוחד
דמעות נשפכות בכל עבר
אנשים מבקרים
ושתיקה
לפעמים מישהו פורץ בבכי
מישהו מדבר מתוך אילוץ
מביאים אוכל
מנסים לא לשכוח
לפתע רואים תמונות
אבל איך עוזרים להם
לאלו שאיבדו את הכל
את אהבתם,
אימם, אחותם, בתם
איך אפשר כזה דבר לעשות
האם המוות יכול להיות יותר אכזר? |
|
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.
מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.