New Stage - Go To Main Page


ילדה יפה ואבודה שלי... שיר שנכתב עליך, אליך...



על ספסל נושן בגן ציבורי
אני שרוע אבוד ומוקסם
מקשיב לאותה שירה עצובה
מלווה בגליו של הים.

והים הכחול, כצבעה האהוב
הולך וסוער בקרבו.
ואני לקולה של שירה עצובה
מטביע עצמי בתוכו.

ואין לי מציל, אין נתיב של בריחה
מצלילת יישותי אל עומקי נשמתה
ואולי בעצם, איני נלחם כלל
באותה שירה עצובה שבגל.

ובתום אותה סערת רגשות
גופי כבר עייף ומלא צלקות
שאותה שירה עצובה שנוגנה
חרטה על גופי לאור השקיעה.

לקול שירה עצובה שבלב
אני משייט לי, אוהב וכואב
אני נסחף אל החוף על גבי הכוכב
אותו הכוכב שנתת לי
באותו ליל סתו.

הלילה שבו

על ספסל נושן בגן ציבורי
אני שרוע אבוד ומוקסם
מקשיב לאותה שירה עצובה
מלווה בגליו של הים....



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 11/6/05 14:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עומריקו בוטן סקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה