כולם נוסעים באוטוסטרדת החיים,
אני עומד בצד, מביט בכל האנשים,
רואה אותם על פניי דוהרים...
לאן אתם כל כך ממהרים???

רצים במרתון שאינו נגמר,
ממהרים להגיע אל המחר,
כל הזמן מאחרים,
ואת היופי שמסביב אתם מפסידים!

הרוח נושבת, הציפורים מצייצות
וקרני השמש את פני מלטפות...
יש כל כך הרבה יופי בעולם הזה,
רק חבל שאף אחד לא רואה...

התמימות בעולמנו מזמן כבר נעלמה,
אנשים צבועים מהלכים על פני האדמה...
תביטו למעלה אל השמיים...
תעצרו להריח את הורדים
...לשניה או לשתיים