האדם האחרון עלי אדמות רוב זמנו לא רעב. הרי הוא היה כמעט
אוכל-כל.
יום אחד יצאה השמש מבין עננים והאדם האחרון נתקף חשק לקרוא לזה
אור. אבל הוא לא ידע לדבר ועם מי לא היה לו אז הוא פשוט חזר
לאכול.
לפעמים כשהרגיש בודד רצה שיהיה מישהו לצידו.
פעם אחת הוא נשרט מאיזה עץ אחד והפצע הזדהם. עלה חום גופו והוא
עמד על סף מותו ופתאום ברגעיו האחרונים עלתה במוחו המחשבה
שכדור הארץ עגול. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.