הבלים, הכל הבלים איזמרלדה!
נוחי על משכבך בשלום.
כולם מתחכמים איזמרלדה,
זה כבר לא אותו עולם היום.

רצינית, מביטה על אורות העיר
מכוונת מבטך לרחוב הסואן
וכך, מעוות מהסם אשר שוצף קוצף בעורקייך
פרצופך מתכרכם ומתחנן.

וברגע הזה, על גג הבניין הנוגע בשמיים,
ידעת שדי לך.
שם, על גג הבניין, יחפה ומיוזעת,
פטמותייך החשופות מזדקרות לעננים,
ידעת שנגמר לך.

וקפצת.

ונחתת!

נחתת על הרחוב הסואן - איזמרלדה.

חלפה שנייה ומשאית מלאה בתפוחי אדמה
דרסה אותך, גיהצה אותך לאספלט.

שם נותרת, עם חיוך מאולץ על פנייך.
שם נותרת...
ועם הזמן, הפכת לעוד כתם בכביש.