מתעטפת בערפל הלילה הסמיך, משחררת את הכל.
77 שעות ו-40 שניות חולפות עד הבוקר, ואני מסופקת מתנדנדת על
ערסל בנפשי.
פרפור ושערותיי סומרות, רוח חורפית כובשת את החדר ותוקפת אותי,
נאבקת בחום גופי הגבוה.
וקודחת אני, קודחת.
ראשי סחור-סחור, אבל לא מחובר אליי בכלל.
מתרחקת, רחוק מדיי, אני, עזבתי בטעות, כבר לא אשמע כשיקראו לי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.