היא חולה, שמעתי מחברותיה, מלא זמן לא ראיתי אותה, עובר בי מן
רגש בין עצב לגעגועים עזים, אני חייב לפגוש אותה, לבדוק שהיא
בסדר.
כשחזרתי הביתה מיד התקשרתי אליה, שמעתי את קולה הצרוד, שוב עבר
לי רגש מעורבב בין שמחה ודאגה בין זה שאני סוף סוף שומע אותה
אך עצוב שהיא נשמעת כך, את שלומה שאלתי, ניסיתי להיות ציני כדי
לשמוע שוב את צחוקה, לראות שחוץ ממחלה כלום לא השתנה בה, אני
לא רוצה שתשתנה, קבעתי לבוא אליה מחר, לא ידעתי אם אוכל לחכות
כל כך הרבה זמן.
באותו לילה לא נרמדתי, חשבתי עליה, שאני עומד לראות אותה מחר,
לא ידעתי שרגשותיי אלייה כה עזים, לא ידעתי שישפיע עליי כל כך
שהיא חולה.
פרצופה כל הזמן עובר בראשי, הריח המתוק של הגוף שלה, החיוך
הממיס, השטויות שהיא אומרת, אפילו את השטויות אני אוהב, אני
יכול לפרט עוד ועוד, כשאני יכול בעצם לומר במשפט אחד, אני אוהב
אותה.
הבוקר הגיע, לאחר לילה ארוך של מחשבות, מתארגן לקראתה.

הגעתי, היא פתחה לי את הדלת, לובשת בגד זרוק ביתי, אך עדיין
נראתה כה סקסית ועדינה בו זמנית, זה הטריף אותי, חידד לי
חושים... חייכה אלי עם לחיים סמוקות, לא יודע אם זה בגללי או
בגלל המחלה, היא נראתה בסדר, על תרופות היא אמרה לי, ישבנו על
המיטה בחדרה קראנו מגזין, עד שלא יכלתי להתאפק, ריח הגוף שלה
המתוק... השיער הפרוע הלחיים הסמוקות, השפתיים החושניות, לא
יכלתי שלא לחשוב על לנשק אותה, הייתי חייב, התקרבתי כמעט ונוגע
בשפתייה הרכות, היא מתרחקת ואומרת שאני עלול להידבק ולחלות, לי
לא אכפת, אני מתקרב יותר... היא נסוגה לאחור, אך רואים עליה
שהיא גם רוצה, אך דואגת לי, מתוקה שלי, להיות חולה בגללך זה
הצרה האחרונה, והיא כאילו קוראת את מחשבותיי מחייכת קלילות
ואנחנו מתנשקים, כל גופי עובר צמרמרות קטנות, נהנה מכל רגע...
אחחח כמה שאני אוהב אותך.