אני חושבת שעכשיו אחרי הכל, אני בכל זאת מאוהבת בך.
אין לי שום ביסוס לאמירה הזאת, כי בעצם כשאני רואה אותך זה
מעצבן אותי, אבל אני מאמינה בך.
אני מאמינה שיש בך טוב כלשהו, אני מאמינה שבנית לעצמך חומות
מגן, כדי שאף אחד לא יתקרב ויגלה איזה בנאדם חלש מסתתר שם
בפנים.
כל משחקי האגו האלו, אתה לא באמת צריך אותם, שנינו יודעים את
זה.
אני אוהבת אותך, גם את זה אתה יודע.
אתה נראה טוב ואתה יודע להיות חכם כשאתה רוצה.
אני רוצה לנער אותך, אני רוצה לתת לך סטירה חזקה - צא מזה
כבר.
אני רוצה שתקרא לי, ואני אחשוב שזה שוב למטרות מגעילות כמו
זיונים וכאלו.
אני רוצה להגיע לחדר שלך ולמצוא אותך לבוש, אני רוצה שתקרא לי
למיטה שלך, שנשב אחד ליד השני.
אני רוצה שתבכה, אני רוצה שתנשק אותי בשפתיים, שתגיד שאתה
מצטער.
אתה תצטער על כל השנים האלו, שהיית דוחה והסתרת הכל.
אני אסלח לך ואחבק אותך חזק.
"אני לא עוזבת אותך" אני אגיד לך.
ואתה רק תמשיך לבכות ולהצטער.
אני רוצה שכשתראה אותי עוברת לידך תגיד לי שלום ותחייך.
אבל לא כמו עכשיו, לא מתוך רוע, פשוט מתוך כבוד בין אדם לאדם.
אני רוצה שבהפסקות אתה תבוא אליי, ותקרא לי לצד, ונשב ונדבר כל
ההפסקה.
אתה תגיד לי מה מפריע לך, אני אפתח את הלב גם.
"אני לא אספר לאף אחד" אנחנו נתחייב.
אתה תנשק אותי ותחייך וכל אחד יחזור למקומו.
אני יודעת שנמצא שם בנאדם שאתה לא נותן לי להכיר, שאתה יודע
שאני אוכל לעזור לו.
אתה מפחד. ממי?
אני רוצה שיעריכו אותך יותר, כואב לי לראות את האנשים שונאים
אותך כל כך.
כואב לי שתופשים ממך טיפש כל כך.
תפסיק לעשות עליי פוזות, מי מכיר אותך טוב יותר ממני?
אני רוצה שמערכת החברות בינך לבין ההוא תיפסק, הוא רק הורג
אותך לאט לאט ובעדינות.
עם כמה שהוא הולך אחריך, גם אתה הולך אחריו, בדרכים טיפשיות.
ואתה לא כזה.
אתה לא!
אני רוצה שתמצא לעצמך חברים שיאהבו אותך כמו שאתה באמת, לא כמו
שאתה מציג את עצמך לעולם.

בבקשה.
בבקשה תתבגר.
אם לא בשבילי אז בשביל עצמך.
אתה כל כך תאהב את עצמך כבוגר. לא תצטרך יותר חומות של הגנה,
לא תצטרך לרדת על אף אחד.
אנשים יתחברו אליך פתאום.
אני אוהב אותך הרבה יותר.
אתה תחייך...

תן לי לעזור לך, תן לי להרחיק ממך את הרוע, את הירידות, את
הקטע של המניאק והזיין והאידיוט, והאחד שרק יורד על כולם כל
היום.
תן לי להוביל אותך בשביל יותר וורוד.

6.6.05