אוריאל פיסינגר / מלאכים |
הנפש גואה, הלחלוחית נשקפת בעיניים
רגש אימהי בעוצמה כבירה, אדירה
כמעט נשיקה, זן של אהבה
את הבשר לפיסות קטנות היא פורסת
ואת עולליה הקטנים באהבה היא מפנקת
בן ציוץ לציוץ באהבה הם מתמלאים
את האוכל ברצון הם מקבלים
קטנים, לבנים, תמימים, טהורים
מי יודע, אולי הם בכלל מלאכים
להם זה ברור, אהבה
אחת מאבות המזון
היא תגשים את החלום
עכשיו
לאחר כברת דרך בעולם
כבר לא לבנים, פחות תמימים וטהורים
לפחות שינהגו כמלאכים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|