רינה אלט / בשקט עומדת |
בלי מנוחה,
עומדת פה כה בודדה.
עומדת וכולם עוברים ליד.
הם מסתכלים כמו על ציור,
ובוחנים צד צד
ובזהירות,
פן יפספסו דבר מה חשוב.
ואז עומדים הם ומחליטים
מה הלאה לי יקרה.
האם אצטרף אני למשפחתי
או שמא בעבדות פה אתייסר.
ואני עומדת בשקט.
שלי אין שום ברירה,
בלי שום עזרה.
בלי משפחה.
עומדת וכולי רזה,
כמעט שקופה,
שק עצמות.
ורק עוד התקווה,
התקווה שיהיה עוד יום לחיות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|