נשימה כבדה, כמעט מדי,
מסתלסלת בתעלות גופי הנפקח
אומר זאת כעת בהביטך אליי,
עשי בי
כבשלך.
לחיצת יד כהתמסרות מוחלטת,
ראש בחיקך ככלב מחונך,
אין דרך לומר זאת אחרת,
עשי בי
כבשלך.
שמי קרום על מפתני עינייך,
קולי רקום על גופך הנמתח,
הסוסים אמנם כבדים אך המושכות בידך,
עשי בי
כבשלך.
האכילי אותי בעור המת הנושר מכפות רגלייך,
השקי אותי במיצי צחנת רחמך הנפתח,
העמידי אותי בפינה,
עשי בי
כבשלך.
נעלי את נעלי הריקוד המתפוררות שלך,
רמסיני לאפר בין פלייה לרליווה,
עשי בי כבשלך,
אך אל תעזי לשכוח
שלעולם לא אהיה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.