"אני נשבר כבר מבפנים, ומסתכל שוב בפנים
לאנשים שאני מכיר, והם סוטרים ת'מבטים
אני שונא את כל החרא, את העולם המקולקל
צריך להחליף ת'בטריות, לקנות שלט אונבירסל"

כשהמצב בקאנטים-ואתה מתחיל להתחרבן
זה הזמן לשים ת'ראש על הכרית, ולנסות לדמיין
עולם טוב יותר, עולם שונה אחר
עולם שבו איש לאיש יוותר
ולא יילכו מכות-ולא יהיו עוד מלחמות
בלי מובטלים או מתפנים-בלי הומלסים או זונות
וכשהכל נהיה פתאום בסדר, אתה חוזר למציאות ומבין שהכל זה
אשליה
שמתי שתתעורר-הכל כאילו לא קרה
ושוב אתה חושב-שאתה על מסלול היישר
ושוב מרגיש  בטוח-לחצות שוב את הגשר
להשתחרר ולשתף-את האנשים הקרובים
וכשהם מספרים את זה לכל העולם, שוב אתה שובר את הכללים
שוב מתחרפן ומשתגע, זורק את כל הקטע
נוטש הכל, נעצר ולא ממשיך ובפשע ובבצע
והפצע רק מתרחב, והוא אפעם לא מתאחה
אלוהים איפה אתה? מההצגה שם נהנה?
לראות את עולמך פה למטה סובל?
ואיך לאט לאט, הוא נשכח ונוזל?

אני נשבר כבר מבפנים, ומסתכל שוב בפנים
לאנשים שאני מכיר, והם סוטרים ת'מבטים
אני שונא את כל החרא, את העולם המקולקל
צריך להחליף ת'בטריות, לקנות שלט אונבירסל

העולם נחלק לשניים-שפוטים ומנהיגים
שפוט אוכל ת'חרא, ומנהיג מקבל ת'רווחים
הומה שלמה, מורכבת ממיעוטים גדולים
מדינה ענקית, התחילה כישובים פשוטים
כמו כל אדם בעולם, נברא חיי-גודל ובורא
את הדור הבא, שייחרוש את השדה
שייקצור את הפרי-שיוציא את התנובה
שייתן לסבא הזקן- את התשובה הנכונה
וכשתמסתכל אל המסגרת, פנים מול פנים
אתה מנסה אותה להזיז, ולא יכול ולא מפנים
ולא שולט בעצמך, ומרגיש שוב אוטמאט
מרגיש על סוללות, מרגיש שוב על שלט
שאיש אחר מכתיב לך ת'חומר, ואתה המזוייף
שאיש אחר חד כמו סכין- ואתה המשוייף
שאיש אחר שוכב על ספה ומחלק לך הוראות
מה לעשות? איך להמשיך ואיך לחיות
אתה לוקח דוגמא, מחקה אותו כדי ללמוד את התנועות
שכשתגדל יותר, על אחר אתה תשלוט!
ותתן לו עוד מילה, תשלים לו עוד שורה
שיידע מתי לעצור, ומתי זה לא כלכך נורא
מתי החרא כבר כואב, מתי צריך לקחת הפסקה
מתי צריך לסתום, ומתי צריך לקחת מסקנה

אני נשבר כבר מבפנים, ומסתכל שוב בפנים
לאנשים שאני מכיר, והם סוטרים ת'מבטים
אני שונא את כל החרא, את העולם המקולקל
צריך להחליף ת'בטריות, לקנות שלט אונבירסל