יצחק ירום / זכרון של אישה |
אך רואה עדיין את האור המסנוור
מהאש שבערה
כבר הפסקנו לבכות יחד
אך עוד מריח את דמעותייך
צורבות את בשר פניי
שיחתנו הסתיימה
אך שומע עוד את קולות הנפץ
של אובדן עולמי
והפסקת כבר לנשום
אך בלילות עוד מתעורר הנני
מהבל פיך על שפתיי
שולח את ידי
כדי לגעת עוד פעם אחרונה
בגוף שנעלם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|