|
אני רואה אותנו מדלגים בשדות צבעוניים
נשכבים בין פרחים בשיא פריחתם
אני תולש עלה כותרת, מורד אדמדם
ומצמידו למרווח שבין הרקה לאוזנך
אני רואה אותנו מטיילים הרחק מכאן
נשכבים בין חופי החול הכסוף ומי הים התכולים
אני תולש פרי קוקוס מהעץ
ומצמידו לשפתייך לצורך שתייה ערבה
אני רואה אותנו רוקדים עד אור הבוקר
נשכבים באיזור הדשא שעל יד רחבת הריקודים
אני תולש כוכב שמאיר את לילך
ומצמידו אל אהבה שתשאר לנצח. |
|
|
"נמאס לי. נמאס
מהשקרים,
מההכחשה, כל
הילדות המפגרות
ששרות את
השטויות הללו.
עד מתי ישפך דמו
לשווא ?!"
זעקתו של פרפר
ניצול שואה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.