|
תקשיב לציפורים ששרות
לכבוד האור
כך ליבי מריע עם בואו
של השחר
וכל ערב עם צאת
הכוכבים צריך דבק
לאחות את השברים
תראה את העלה עטוף בטל
כך אני עטוף בתום, עם כל
בוקר חדש
לובש חיוך ויוצא לכבוש
את העולם
וחוזר מוכה וחבול
עם רדת השמש
תראה את השמש גועשת
חמה, יוצאת כל יום
להביא חום לעולם
כך ליבי בוער בו מבפנים
רוצה לפזר אהבה
בכל ערב טובע בים. |
|
|
האדם, יש לו
אופקים. עם הזמן
האופקים שלו
הולכים
ומצטמצמים, עד
אין סוף, עד שהם
הופכים לנקודה.
אז אומר האדם:
זו נקודת ההשקפה
שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.