|
אני זוכר את הרגע לפני שעזבת
היה בו משהו מיוחד
כאילו מלאך שירד לחש באוזנינו
שזה הזמן להיות לבד
שהבטת בעיניי
ונשקת לי על לחיי
לא רציתי שתלכי
שניתק מבטי
חמקת מידי
ליבך פעם בליבי
איפה את נמצאת אני קורא לך
מביט אל השמים מסתכל לך בעיניים
בוכה ואת לא עונה
על מה את חולמת, אני שותק איתך
נעלמת לי פרח, נבלת.
אז תחכי לי במרומים
שמרי מקום לצידך
ליד שער החיים
אם רק היה לי האומץ
ידי הייתה כבר בידך
עוד נחייה נצחים משותפים
אני דועך... |
|
|
כל פעם שאני
רואה בטלביזיה
את הילדים
הרעבים האומללים
האלה בכל העולם
אני לא יכולה
שלא לבכות.
זותומרת, הייתי
שמחה להיות רזה
כמוהם, אבל לא
עם כל הזבובים
והמוות וזה.
מריה קארי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.