מיכל סבירסקי / פרידה הולמת |
הוא אסף את חפציו.
ביום שהוא הבין שזה כבר לא משנה
אז כל עולמו קרס תחתיו.
והכל התבלגן, בלי שום מטרה,
ומתוך ערפל התהיות צצו פה ושם סיבות.
כי ביום שהוא הבין את מהות הברירה,
לא נשאר לו דבר, פרט לכמה סיכות.
אז הוא קם והלך,
בלי לדעת לאן,
ואולי טוב שכך,
כי בעצם לכתו התפזר עוד ענן,
בשמיים שכבר מזמן לא ראו כוכב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|