[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שירת הים
/
ליצן החצר

"Oh, into the sea of waking dreams, I follow without pride,
'cause nothing stands between us here, and I won't be
denied."

(Sarah McLachlan - Possession)

אני חולמת לפעמים על שרשראות צדפים סדוקות וגלים כתומים.
הפנטזיה שלך, שלי, של שנינו, איכשהו זה מציף אותי מדי פעם מכל
הכיוונים וידייך הגדולות, החמות, כמעט ויכולתי להשבע שהרגשתי
את מגען בזמן שהסיטו תלתל סורר או שניים ממצחי. אני מגיעה לשם
לפעמים, כשאני עייפה מאוד, או מדוכאת מאוד, או שילוב של השניים
ביחד - הגבול הדק שבין מציאות לחלום. הלימבו הזה, הגשר היחידי
בין העולם שלי לשלך. אני מגיעה לשם, לפעמים, רק כדי לראות שאתה
לא מחכה לי.

"listen as the wind blows, from across the great divine",
המהום חרישי, בערך דציבל אחד בודד מעל ללחישה ממוצעת. לפעמים
אני יכולה גם לשמוע אותך שר. אם יכולתי להמחיש את קולך בצבעים,
הייתי עושה זאת עם גוון הענבר, חום-זהוב, חרוך במקצת, וריצודי
נרות מבליחים דרכו. עמוק וחם. אלוהים עדיין צוחק עליי לפעמים,
אתה יודע? עדיין משגר אליי בתדר עמום את קול שירתך, כשאני
נמצאת עם אחרים. כאילו בכדי להזכיר לי בכוח שלעולם לא אמצא לך
תחליף. יכולה גם לשמוע אותך מדבר מתוך השינה, כמו באותו היום
שבכיתי על כתפך ונרדמנו, ראש על כתף על ראש, או כמו באותו
הלילה ששנינו הפלנו את הראש הראשון, ביחד. אני זוכרת גם את
הצחוק שלך, שאין לדעת מתי יתחיל או ייפסק, כמו באותו יום שקטפת
לי פרח לוע הארי ורוד-אדמדם וחיקית אותי באמצעותו, וקראת לי
ליצן החצר.

ואתה היית הנסיכה.

אני נשברת לפעמים. אתה לא פה ואין שווה לך. בכל פעם שאני שרה
את השירים שלך יש בתוכי כמיהה ילדותית, מבישה במקצת, שתו שבור
כלשהו יעשה את דרכו אלייך, באשר אתה. אני שרה ושמך מהדהד
באוזניי במקצב מקוטע, מחליק על הלשון ונעצר לפני הסוף.
דני-דני-דני-אל. אינטונציה מקולקלת, שבורה באמצע. אני עדיין
מקווה שתוכל לתקן אותי שוב.


דברים ממשיכים לעבור מסביבי. אנשים, קולות, שמיים, שירים, אור
ירח, התקפי צחוק, התקפי חרדה, ענני נוצה, ים, דמעות, כל הדברים
שהיו פעם גם שלך. אני עדיין מקווה שתתגלה אליי, היכן שלא תהיה.
עדיין מקווה לשחזר את אותה האינטימיות, אותה הקירבה. כי אתה זה
לא אף אחד אחר.
אתה זה אתה
ואתה, זה כל מה שאי פעם
רציתי
שתהיה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גזענות בסופר-

עוגיות
מזרחיות!
זחוק תימני!
שניצל וינאי!


לאנשים אין
גבול!
חגלה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/6/05 10:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירת הים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה