האלף הצעיר לא יכל להירדם לנוכח כל מאורעות היום: הופעת
הגנולים, איבוד הוריו, אלף אפל שונה משאר האלפים האפלים ששמע
עליהם ומציאת בית חדש כך קיווה. כל זה היה פשוט יותר מידי
בשביל האלף הצעיר, אז הוא עשה מה שכל אלף צעיר וסקרן היה עושה
במקומו אילו היה נמצא במערה ענקית: יוצא לסייר. לאחר דקות
אחדות מצא את עצמו במערה גדולה שיוצאים ממנה מערות רבות מכל
הקירות וגם מהתקרה! הוא הלך לאחת המערות שנמצאות בירידה קטנה,
לאחר זמן מה הגיע לחדר גדול ועגול שבמרכזו היה סלע דמוי שולחן,
המערה נראית כמו חדר ישיבות ובסוף החדר הייתה דלת מקושטת
בסמלים עתיקים של גמדים, הוא לא ידע אם מותר לו להיות שם אך
סקרנותו גברה על החשיבה ההגיונית. הוא ניגש לדלת ופתח אותה
כשלפתע הכה בו אור מסנוור חזק. הוא עצם את עיניו, ולאחר שפקח
אותן הוא הבין, המקום היה מחסן נשק אם כל הנשקים שהעלה בדעתו
אי פעם ואף יותר, הוא הבין מאיין בא האור, על אחד המדפים הייתה
חרב, ישרה וחדה כתער, הוא יכל לחוש את הקסם שבה, עוצמתה שיתקה
אותו, אך הסקרנות גברה על כל רגשותיו האחרות, הוא הושיט את ידו
לאחוז בה, ברגע שנגע בה הוא הרגיש עוצמה שלא תיאמן, אך לאחר
רגע הניצב התחיל לעלות באש, ג'ידן זרק את החרב מידיו, ברגע
שהשליך אותה הוא הצטער על המעשה. כאשר החרב פגעה בסלע היא
השמיעה רעש נורא של מתכת הפוגעת באבן, ג'ידן ידע שלא יצליח
להרימה למקומה בזמן וכהוכחה התחיל לשמוע צעדים קטנים ונמרצים
הצועדים לעברו, לפני שהספיק לחשוב מה הוא עושה נפתחה הדלת של
המחסן וג'ידן כבר היה מוסתר מאחורי ארון סכינים גדול ומפואר,
כאשר נכנס הגמד השומר לחדר וראה את החרב המדהימה נחה על הרצפה
רטן לו בכל: "הם לא מבינים הגמדים הקטנים, כמה פעמים עוד הם
צריכים לשרוף את ידיהם על החרב הזאת בכדי להבין?! עוד היום אני
הולך לצעוק על המועצה שיניחו את החרב הזאת במקום מוגן יותר".
דריזט ניצל את זה שהגמד המרושל ניסה להחזיר את החרב למקומה
ובשני צעדים גדולים ומהירים כבר היה מחוץ לחדר.הוא התחיל בריצה
מהירה ושקטה עד שהגיעה לפתח מאורת הגמדים, להפתעתו הרבה ראה
ג'ידן שהשמש שוקעת ונזכר שהוא אמור להיות אצל האלף האפל. ג'ידן
יצה בדרכו לפסגה הצפונית לבית האלף, הוא לא ידע שזוג עיניים
זוהרות צופות בו בדרכו לפסגה הצפונית, אך לעומת זאת הוא גם לא
ידע שהוא לא מתקדם בדרך הנכונה, מרוב מחשבות וחששות לקראת
הפגישה שלו אם האלף האפל, הוא סטה קצת מהדרך. אך המעט הזה
הספיק לו בכדי להגיע למערה. אבל הדבר שהוא לא ידע היה שהוא לא
הגיע למאורה של האלף אלא למאורה של ענק כפור רעב שרק התעורר
משנת חורף ארוכה וקשה. הוא נכנס למערה ללא חשדות רבות ולפני
שהספיק לחשוב מה יגיד לאלף הוא ניצב פתאום לפני ענק הכפור הכי
גדול שראה בחייו, בהתחשב בעובדה שמעולם לא ראה ענק כפור ורק
שמע סיפורים רבים על לוחמים רבים שאיבדו את חייהם לרגליו של
ענקי כפור. ענק הכפור היה מעט עמום מהופעתו הבלתי צפויה של
הנער. זמן קצר זה נתן לאלף אפשרות לחשוב על מערך קרב, ומילה
אחת הדהדה בראשו של הנער "לברוח!" אך רגליו לא הקשיבו לו
ובמקום לברוח הוא נפל על הקרקע, פתאום נזכר שהוריו לימדו אותו
באחד מטיולי ההרים שהיו עושים שנקודת התורפה של ענק הכפור הוא
הראש, הוא גיבש לעצמו כדור שלג וזרק לכיוון ראשו של הענק אך
הוא החטיא במעט ופגע לענק בחזה, דבר שמאוד עיצבן את הענק. הענק
הגן על ראשו בערת שתי ידיו הענקיות תוך כדי התקדמות לעבר האלף.
כשהרים הענק את ידיו והתכונן למהלומה אחת אחרונה שמעו השניים
נהמת נמר. גווינביר זינקה על ראשו של הענק, והתחילה לקרוע את
עורו ממנו בנשיכות מהירות וקטלניות. ענקי הכפור אף פעם לא
נודעו בחוכמתם  הרבה, ולכן ניסה הענק לדפוק את ראשו בקיר ובכך
לפגוע בנמרה, אך הנמרה הייתה הרבה יותר מהירה מהענק המגושם
שדפק את ראשו בקיר. ולפני שהענק הספיק להתאושש ולראות לאן
נעלמה הנמרה היא כבר הייתה על כתפו השמאלית ובנשיכה אחת מהירה
גווינביר גרמה לענק להתעלף. הילד היה עמום השרירים הגדולים
והגמישים של הנמרה, והנמרה עצמה קסמה לו. הנמרה הובילה את
ג'ידן למאורתו של דריזט והפעם הוא ידע שהוא צועד לדרך הנכונה
הוא הרגיש בטוח כשהנמרה לצידו. שניהם הגיעו לפתח המערה והנמרה
נכנסה בשלבה מוחלטת. ג'ידן לקח נשימה עמוקה אחת, ונכנס בצעדים
שקטים מהירים למערה.