אני מלאכית וברחתי מגן עדן כדי למצוא מישהו שאני אוהבת
מצא אותי איש אחד ששאל אותי למה ברחתי אז סיפרתי לו...
"אמרו לי שיש ילד יפה
אמרו לי שאני צריכה למצוא לו אהבה
אז ישבתי וחיפשתי לו בנות בין הלגימות של הקפה
חשבתי לי מי תהיה לו לאהובה, לנסיכה
ניסיתי להתאים לו אשה יפה שתתאים לחייו
הרגשתי פרפרים בבטן והבנתי שאני אותו אוהבת
לא רציתי לחפש לו נסיכה
לא מלכה ולא סתם... ילדה
ובכלל לא רציתי למצוא לו אהבה
כי הוא שלי ואני אוהבת אותו, אני אהיה הנסיכה שלו!
אבל אני בגן עדן, הוא שם ואני... פה
רציתי לברוח משם, להיות לו לאהובה
וכך אני אהיה מאושרת ולו תהיה אהבה"
האיש שאל אותי מי האיש
אמרתי את שמו ולפי המבט הבנתי שהוא מכיר אותו
שאלתי אם הוא יודע מי הברנש הוא אמר "לא" אבל אני יודעת שהוא
מכחיש
עבר זמן מה והוא ראה אותי שוב
אמר שחשב עלי רבות ויש לו משהו לומר לי, משהו חשוב
והוא אמר לי "אני זה האיש שחיפשת שאמרת לי שכה אהבת"
הבטנו אחד לשני בעיניים, בלי מילים ידענו...
ידענו שאנחנו ביחד חייבים להיות, ומאז אנו ביחד
לא מעל ולא מתחת רק אוהבים בלי פחד...